צאלון נאה
| מצב שימור | |
|---|---|
|
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | קסאלפיניים |
| סוג: | צאלון |
| מין: | צאלון נאה |
| שם מדעי | |
צֶאֱלוֹן נאה (שם מדעי: Delonix regia) הוא עץ תרבותי מתת-משפחת הקסאלפיניים שמקורו במדגסקר. העץ בעל נוף רחב וגובהו 5–12 מטרים. בעת הפריחה מתכסה העץ בפרחים גדולים בצבע כתום-אדום (ואכן, שמו בשפות אחדות הוא "עץ השלהבת"). העץ גדל רק במקומות חמימים.
עץ הבר המקורי במדגסקר נמצא בסכנת הכחדה.[1]
השם העברי ניתן לו בשל דמיונו לשיטים בנגב, הנקראים בתנ"ך גם בשם "צאלים".[2]
הצאלון נשיר בחורף ומלבלב באביב לפני הפריחה. במקומות חמים במיוחד הוא מתכסה בשִפְעת פרחים אדומים המכסים על העלים הירוקים. צילו הרחב מונע צמיחה אחרת בקרבת הגזע שלו.
הוא נפוץ בבקעת הירדן ובאזור יריחו, שם נראים העצים כשלהבות אדומות. הצאלון נפוץ כעץ שדרות וגנים שהטמפרטורה בחורף מתונה בהם. בקור ובשלג של שנת 1950 מתו עצי צאלון רבים בישראל.
את הצאלון הראשון בישראל נטעו הטמפלרים במושבה שרונה.
העץ הנטוע נפוץ בסין, בדרום-מזרח אסיה ובאיי האוקיינוס השקט, ואף משמש כעץ העירוני הרשמי בעיר טאינן שבטאיוואן ובאיי מריאנה הצפוניים. בארצות הברית הוא נפוץ בפלורידה ובטקסס, ואינו צומח במדינות צפוניות יותר. באוסטרליה הוא הכרז כצמח פולש, עקב התפשטותו הבלתי מבוקרת בחורשות הבר.[3]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- צאלון נאה באתר גן ונוף
- צאלון נאה באתר משתלת גבעת ברנר
- צמחים במבחן הזמן, ארגון לגננות ולנוף בישראל
- צאלון נאה באתר עולם הגן
לקריאה נוספת [עריכה]
- אבי שמידע, מדריך העצים והשיחים בישראל, הוצאת כתר, 1992.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה (VU B1+2c v2.3).
- ^ "תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב, בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה. יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ, יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל" (איוב מ כא-כב).
- ^ צמחים פולשים באוסטרליה.