צאת הכוכבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא: פירוט הסיבות נמצא בדף השיחה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

צאת הכוכבים הוא מושג בהלכה היהודית המציין את תחילת הלילה - הזמן שבו נראים 3 כוכבים בינוניים בשמים. הוא מסיים את הזמן שמתחיל בשקיעת החמה הנקרא בין השמשות.

בתלמוד נאמר "כוכב אחד יום, שניים בין השמשות, שלושה לילה. רבי יוסי אומר לא כוכבים גדולים הנראים ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא בינונים". (מסכת שבת, דף ל"ה עמוד ב')

ביהדות, היום מתחיל מהערב שלפניו ולכן ע"י הגדרת תחילת הלילה אפשר לדעת מתי נכנס היום הבא וכן מתי מותר להתחיל פעולות המותרות בלילה, או לחילופין, להפסיק את הדברים המותרים רק ביום. בין דברים אלה כלולים גם קריאת שמע, צאת שבת, טהרה ותרומת הדשן.

על פי ההלכה, מותר לקרוא קריאת שמע של ערבית רק כאשר יצאו 3 כוכבים בינוניים. כיום, בשל העובדה שלא כל האנשים יודעים את ההבדל בין כוכב בינוני לשאר הכוכבים, מחמירים לגבי קריאת שמע לחכות עד שיהיו 3 קטנים, אפילו מפוזרים. במוצאי שבת, מחמת תוספת שבת, לא עושים מלאכה עד שיהיו 3 קטנים וסמוכים. בעצם הדבר נתון במחלוקת תנאים: רבי יהודה אומר שזמן בין השמשות (הזמן המפריד בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים)הוא שלושת רבעי מיל (בין 13 דקות ל-18 דקות) שמתחיל מיד עם שקיעת החמה. רבי יוסי חולק עליו ואומר שזמן בין השמשות הוא זמן קצר מאוד שאי אפשר לעמוד עליו. הגמרא אומרת שזמנו של רבי יוסי מאוחר לזמנו של רבי יהודה (ואין אנו יודעים מתי בדיוק הוא מתרחש). כמו כן הגמרא בדף ל"ד פוסקת מחמירה כשניהם ופסיקה זו יוצרת את כל ההבדלים בין כניסת שבת לצאת שבת ולזמן קריאת שמע.

[עריכה] להלכה

זמן צאת הכוכבים הוא 18 דקות (או 24 דקות) לאחר שקיעת החמה. לגבי מוצאי שבת, נוהגים לחכות כ-40 דקות אחר השקיעה (תלוי במקום). לנוהגים כ"חזון איש" מחכים 45 דקות, והנוהגים כרבנו תם ורבי יוסף קארו (חלק מהחסידים ועדות המזרח) נוהגים לחכות 72 דקות לאחר השקיעה.