צבא דרום וייטנאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צבא דרום וייטנאם (South Vietnamese Army - SVA ,Army of the Republic of Viet Nam - AVRA) היה צבאה של רפובליקת וייטנאם, שהתקיימה משנת 1955 עד לנפילת סייגון ב-1975. מוערך כי הצבא סבל כ-1.4 מליון אבדות (הרוגים ופצועים) במהלך מלחמת וייטנאם.

לאחר נפילת העיר סייגון לכוחות הצבא הצפון וייטנאמי הפולש, ARVN פורק. מספר קצינים בכירים ממנו ברחו מהמדינה לארצות הברית או מקומות אחרים. אלפי קצינים נשלחו לאחר המלחמה למחנות "חינוך מחדש" על ידי הממשלה הקומוניסטית של המדינה הוייטנאמית המאוחדת החדשה, הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם.

הצבא הוייטנאמי הלאומי 1949-1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במרץ 1949, לאחר הסכמי אליס, הוכרה מדינת וייטנאם רשמית על ידי צרפת כמדינה עצמאית הנשלטת על ידי הקיסר באו דאי. אז נוצר הצבא הלאומי. הוא לחם יחד עם כוחות חיל המשלוח הצרפתי של האיחוד הצרפתי נגד כוחות הגרילה הקומוניסטיים, הוייט מין שהונהגו על ידי הו צ'י מין. הצבא הלאומי לחם במגוון רחב של קרבות הכוללים גם את מבצע אטלס, קרב נא סאן וקרב דיין ביין פו.

בסיוע הצרפתים הפך הצבא הלאומי לצבא מודרני במהירות. הוא כלל כוחות חיל רגלים, ארטילריה, קשר, שריון, צי, חיל אוויר וכוחות ומוטסים ואקדמיה צבאית. עד 1953 היו החיילים והקצינים כולם וייטנאמים. הקצינים הוכשרו במוסדות צרפתיים שונים.

לאחר הסכמי ז'נבה ב-1954 חדלה הודו-סין הצרפתית מלהתקיים ועד 1956 נסוגו חיילי האיחוד הצרפתי ומלאוס ווייטנאם וקמבודיה.

T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.