צבא קרתגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבאו של חניבעל חוצה את האלפים

צבא קרתגו הורכב בעיקר משכירי חרב, יחידות של בעלות הברית ויחידות מבני קרתגו. שכירי החרב סיפקו לו בעיקר חיל פרשים כבד וקל וכן שכירי חרב גאלים שנלחמו במערך רגלי והיו בעלי חימוש בינוני. בני ארצו סיפקו לו את החי"ר הכבד וקצונה לצבאו.

בתקופת המלחמה הפונית השנייה חניבעל הצליח לנצח אין ספור קרבות והתעלה על כל מצביא רומאי שנשלח כנגדו, מה גם שצבאו לרוב היה נחות מספרית ומורכב מחיילות ללא שום רקע משותף, שיטות לוחמה שונות, ציוד שונה ושפה שונה. למרות כל הקשיים הללו הצליח המצביא לזכות למקומו הבלתי-מעורער בהיסטוריה האנושית.

להלן רשימה (חלקית) של העמים והשבטים השונים שהתמזגו כדי ליצור את מכונת הלחימה של חניבעל: קרתגים, נומידים, לובים, בליארים (תושבי האיים הבליאריים), קלטיברים (יושבי איבריה הקלטים), ליגורים (עם קלטי שישב בליגוריה), אינסוברים, בוים מגאליה ועוד.

הכוחות הקרתגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופליט קרתגני; שחזור אמנותי על בסיס מטבע שנמצא בסירקוסאי

הכוחות הרגליים הקרתגיים הקדומים היו פרוסים במערך הפלנקס, אך לקראת המלחמה הפונית השנייה הפריסה דמתה לזאת של הצבא הרומי. נשקם של הרגלים הקרתגיים דמה לזה של היוונים. הכוחות הללו זכו מאוחר יותר לתואר 'ותיקי המערכה האיטלקית' והיו ליחידת העלית הקרתגית.

ציוד לחימה – חנית, חרב קצרה, קסדת ברונזה, מגני רגליים (מברך עד לנעל), שריון חזה מקשקשים או פשתן ומגן עגול.

פרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנם ידוע על קיומו של כוח פרשים קרתגי, אך החשובים שבפרשים היו דווקא הנומידים ואין מידע על הכוח הקרתגי.

פילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרתגו החלה להשתמש בפילי מלחמה רק במאה ה-3 לפנה"ס וזאת תוך כדי חיקוי של כוחות אחרים במזרח התיכון. פיל המלחמה הקרתגי היה פיל אפריקאי (Loxodonta africana pharaoensis). הפיל היה קטן מקרובו האסיאתי (Elephas maximus), אך אוזניו היו גדולות יותר. זכר מבוגר גדול בהרבה מהנקבה, אורכו (כולל החדק) 6-7 מטר, גובהו 3-4 מטר והוא שוקל 5.5 -6 טון. המטרה העיקרית של הפילים הייתה יצירת מהומה ופאניקה בקרב אויביהם. כמובן שאין להפחית בכוחו של הפיל, הוא יכול היה בקלות לרמוס חיילים. החיסרון בשימוש בפילים הוא הססנותם הטבעית, וקשיי האילוף שלהם. פיל מבוהל, מאולף ככל שיהיה, עלול בשעת קרב להפנות את עורפו ולדרוס את מפקדו. אסטרטגיה שבה נקט סקיפיו אפריקאנוס בקרב זאמה ניצלה את ההססנות והביישנות של החיה כדי להבריחה משדה הקרב בלי שתגרום נזק.

שאר תוספות לצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות שהתווספו לאורך המערכה
רגלים ציוד תיאור
סקוטאריי איברים כידון הטלה, חרב הפלקטה (חרב קצרה וקמורה מעט) ומגן אלפטי כוח רגלים איברי שנודע בזכות אומץ לבו הרב, החיילים בו נפרסו בקרבה אחד לשני.
רגלים גאלים חרב ארוכה ומגן גדול בעיקר לוחמים גאלים שהצטרפו לחניבעל במסעו, הם לא התפרסו במערך טקטי מסודר ומשמעתם הייתה רופפת.
קאטראטיי איברים כידוני הטלה, חרבות קצרות ומגנים קלים רגלים קלים אשר מקבילים, במובן מסוים, לווליטים הרומאים.
קלעים בליארים קלע וחרבות קלות תושבי האיים הבלאריים שהיוו חלק מהרגלים הקלים של חניבעל, יתרונם היה ניידותם. ידועים בזכותם קליעתם המעולה.
מטילי כידונים אפריקאים כידוני הטלה, חרבות קצרות ומגנים קלים מקבילים לקאטראטיי האיברי ולרוב שולבו ליחידות שהורכבו מקאטראטיי.
פרשים ציוד תיאור
פרשים איברים וגאלים כידון הטלה, רומח קצר, חרב הפלקטה, קסדה, שריון חזה מקשקשים, מגן עגול בשם קאטרה ושריון סוסים חלקי לרוב שכירי חרב שציודם ופריסתם הושפעה מזאת היוונית.
פרשים נומידים כידון הטלה, חרב קצרה ומגן קל פרשים מהמעולים בעולם העתיק פעמים רבות הכריעו את הקרב לטובת חניבעל, וכאשר עברו לצד הרומאי לקחו חלק חשוב בניצחון בקרב זאמה.