צבי אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי אילן
צבי אילן בהרצאה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 במאי 1936
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 17 בפברואר 1990 (בגיל 53)
שם לידה צבי באום עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל
תרומות עיקריות
חפירות בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 193617 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן נולד בתל אביב, ובגיל 15 עבר לקיבוץ מעוז חיים. בצבא שירת כקצין שריון במבצע קדש וכקצין מבצעים ברמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ ובמכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" ועסקו במחקרי ארץ ישראל והכוונה למקומות מענײנים.

בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב וסײם תואר ראשון בארכאולוגיה ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סײם בהצטיינות תואר שני. עבודתו עסקה בנושא "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפנה"ס". את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסיטת בר-אילן על מחקרו בנושא "ניסיונות התײשבות יהודית בעבר הירדן 18711947".

נפטר ממחלה בגיל 53 ונקבר בבית הקברות קריית שאול.

הרקע לחקר ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן החל בפרסום רחב של מאמרים אחרי מלחמת ששת הימים. משנת 1961 הוא היה סופר העיתון היומי "למרחב". בכתבות הוא פרסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימין, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר מגעו הראשון עם חקר ארץ ישראל. בשנת 1949 היה בסמינר לנערים עובדים בנען. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר רמלה. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב יפו נזכר כי "רמל" בערבית פירושו חול - ואכן היה זה המקור לשמה. הוא הבין את הקשר בין הסתכלות בנוף לבין ידע שנרכש קודם.

הוא התײשב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה צאן. בזמן רעײת הכבשים עבר ליד תלים וחורבות, הרים, חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת בבית שאן ולאחר מכן גם במעוז חיים, היכן שרעה את הצאן. מכאן עבר ללימוד שיטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט.

מחקריו הײחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי אילן ליד פסיפס שחשף במרות
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ערך מורחב – מרות (יישוב קדום)

הוא ערך חפירות ארכאולוגיות רבות. בעיקר התענײן בבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. גולת הכותרת בממצאיו הייתה חשיפת בית הכנסת ובית המדרש של קהילת מֵרות הקדומה בחורבת הכפר הערבי בשם "מארוס" בגליל העליון. בעת שהותו כחוקר בלונדון, בעת שעײן במסמכי הגניזה הקהירית, נתקל במקרה ברשימת קברי צדיקים מהמאה ה-14 לספירה ובה הופיע השם מארוס. צבי אילן עמד על הדמיון בשם ובמיקום עם הכפר מרות המופיע בכתבי יוספוס פלאביוס. כאשר שב לישראל סייר במקום ומצא רק שלושה ראשי עמודים המבצבצים מהקרקע. בחפירה שנתבצעה במקום התגלה בית כנסת מפואר עם רצפת פסיפס עשירה בכתובות מהתנ"ך ואוצר בן מאות מטבעות ברונזה וזהב.

צבי אילן גילה וחפר יחד עם ד"ר דוד עמית שני בתי-כנסת קדומים בדרום הר חברון: בענים, ובמעון. במעון נמצאה מנורת שיש תלת־ממדית.


במכללה האקדמית בית ברל קיים מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של מבחר ספריו לפי קטגוריות[1]

ספרים לבני הנעורים בהוצאת י' שרברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות מלחמות החשמונאים, י' שרברק, 1968.
  • למצדה בעקבות הקנאים, י'שרברק, תשכ"ח - 1968.
  • בעקבות מורדי בר-כוכבא, י' שרברק, 1970.

ספרים בעקבות מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרות הכפר היהודי הקדום - עם עמנואל דמתי, החברה להגנת הטבע, 1987
  • ארבל – יישוב יהודי קדום במזרח הגליל התחתון, עם אברהם איזדרכת, 1988, בהוצאת התנועה הקיבוצית
  • אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ - מודן, 1988
  • הכמיהה להתײשבות יהודית בעבר-הירדן 1871 - 1947 - יד בן-צבי, 1984
  • בתי-כנסת בגליל ובגולן - הוצאת כנה, ירושלים, 1986
  • בתי-כנסת קדומים בגליל ובגולן - אריאל, הוצאה מתוקנת ומורחבת, 1987
  • בתי כנסת קדומים בארץ ישראלמשרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991
  • קברי צדיקים – כנה ירושלים, 1997.

ספרי הדרכה וטיולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטײל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
  • ארץ חמדה - תרבות וחינוך, 1978
  • אתרי טיול בארץ ישראל - מדריך לאזור הצפון, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982
  • אתרי טיול בארץ ישראל - מדריך לאזורי המרכז והדרום, עם עובד-תרבות וחינוך, 1982
  • בקעת הירדן ומדבר שומרון - עם עובד-תרבות וחינוך, 1973
  • חן המקום – סיפוריהם של אתרי טיול בארץ, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
  • ים-המלח וחופיו - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
  • מדבר יהודה וספר המדבר - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
  • משוט בארץ – טיולים באזורים משוחררים, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
  • סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים – מדריך למטײל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1968
  • 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גרנות, לקסיקון היסטורי של הסופרים העבריים מאז תש"ח (1948), אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, דני ספרים הוצאה לאור, 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקור מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל