צבי ברוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ד"ר צבי ברוק (1 באוקטובר 1869 צ'רניגוב - 1922 ברלין) היה פעיל התנועה הציונית ברוסיה, רב מטעם ורופא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד במשפחה אמידה משכילית ושומרת מצוות. ברוק למד בגמנסיה, ולמד עברית. עוד בהיותו נער התחבר לרעיונות לאומיים, לחיבת ציון. בשנת 1886 הוא סיים את לימודיו בגמנסיה והתכוון לעלות לארץ ישראל, אך הוריו שכנעו אותו לוותר על הרעיון. משלא עלה לארץ הלך ללמוד רפואה בקייב, הוא סיים את לימודיו בקייב ב-1893. בזמן לימודיו התקיים משיעורי עברית שהעביר.

לאחר עבודה קצרה בפלך צ'רניגוב ופטרבורג הוא התיישב בהומל. בהומל הקים מספר מפעלים למען נצרכי הקהילה היהודית בעיר. החל מ-1901 שימש כרב מטעם בעיר ויטבסק, כמו כן המשיך להיות רופא. היה ציר בדומה הרוסית הראשונה ב-1906, עוד באותה שנה הדומה פוזרה. לאחר פיזור הדומה הוא נעצר, ואחרי השחרור חזר לויטבסק.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא ושירת בתור רופא. אחרי מהפכת פברואר החל לנדוד ברחבי רוסיה, ובשנת 1920 עלה לארץ ישראל. כאן חייו היו קשים מאוד. הוא נפטר בברלין ב-1922.

פעילות ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור ברוק החל את פעילותו בחיבת ציון עוד בהיותו נער. היה מאחד התומכיו של הרצל. בקונגרס הציוני השני נבחר לוועדת הממונים על הסדר‏[1]. ברוק היה אחד מתוך עשרה יהודים רוסים שנבחרו לוועדה המתמדת של הקונגרס הציוני השלישי, בקונגרס זה הוא נבחר למורשה גליל של פלכי מוהילב, ויטבסק ומינסק. בקונגרס זה היה בין דורשים על הקפדת הגשמת עקרון הדמוקרטיה בתוך התנועה הציונית. בסוף הקונגרס נבחר ברוק לוועד הגדול של התנועה הציונית‏[2].

בשנת 1921 הוא נבחר לציר מטעם ארץ ישראל בקונגרס הציוני ה-12.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה רפאלי (צנציפר), פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ב-1951, עמ' 102.
  • יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה, ירושלים: הספרייה הציונית, הוצאת מאגנס, תשמ"ו-1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאור, עמ' 157.
  2. ^ מאור, עמ' 176.