צבי הירשפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי הירשפלד

צבי הירשפלד (תרמ"ב, 1882ח' בניסן תרע"ח, 1918) היה איש העלייה הראשונה, שעמד בראש מתיישבי רוחמה, היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה. על שמו היישוב שדה צבי (תרגום של הירשפלד).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בריגה שבגוברניית ליבוניה של האימפריה הרוסית לאליהו מאיר ולחיה מלכה הירשפלד. אמו הייתה בת הרב אברהם אבא ורנר, שהיה הרב הראשי של פינלנד ולאחר מכן רבהּ של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. אביו של אליהו מאיר, שמואל הירשפלד, עלה לארץ ישראל בשנת 1887 עם אשתו גרונה ועם חלק מבני משפחתו. בשנת 1889 עלה צבי הירשפלד לארץ ישראל עם הוריו ושלוש אחיותיו. בשנת 1892 התייתם מאביו, ואמו שלחה אותו למשפחתה בלונדון, שם שהה ארבע שנים, ובסיומן שב לארץ.

בשנת 1901 נישא הירשפלד לברכה קרישבסקי, בת חיים יעקב קרישבסקי. לשניים הייתה היכרות משפחתית קודמת, שכן כעשר שנים לפני כן נשא אחיה של ברכה, ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי, את דודתו - אחות אביו - של הירשפלד, בתיה. ביתם של צבי וברכה הירשפלד בראשון לציון היה שוקק חיי תרבות וכן שימש כתובת של עזרה וסיוע לנזקקים.

בשנת 1913 נענה הירשפלד להצעתם של ארתור רופין ויהושע טהון מטעם המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית לנהל את המשק בנחלת ג'ממה, שנרכשה עבור אגודת ""שארית ישראל" במוסקבה. הוא הציע להנהלת האגודה במוסקבה לקרוא להתיישבות החדשה בשם "רוחמה", על שם הפסוק בספר הושע "וזרעתיה לי בארץ וריחמתי את לא רוחמה", והצעתו התקבלה. הירשפלד הקפיד להעסיק פועלים יהודים בלבד.

בשנת 1914 נסע הירשפלד למוסקבה למסור להנהלת האגודה דין-וחשבון על מצב המשק, ויומיים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב ארצה. בשל המלחמה נותק הקשר עם הנהלת האגודה ברוסיה והופסקה העברת הכספים. הירשפלד לווה כספים ומשכן את אחוזתו הפרטית בראשון לציון, כדי להמשיך בעיבוד המשק ברוחמה.

באותה תקופה ביקר ברוחמה הארכאולוג האנגלי תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב"), ששירת כקולונל של השירות החשאי הבריטי, וניסה לגייס את הירשפלד לפעולות חשאיות עבור הצבא הבריטי, אך הדבר לא יצא לפועל.

בשל מיקומה של רוחמה בקרבת החזית, התנדב הירשפלד לסייע לחיילים יהודים שהיו בדרכם אל החזית וממנה. כמו כן סייע לאנשי ניל"י ששהו באזור לצורך פעולות חשאיות. הירשפלד חפר באר, שסיפקה מים לאנשי הסביבה. בשנת 1918, כשנסוג הצבא העות'מאני מדרום הארץ, נעשה ניסיון כושל לפוצץ את הבאר כדי למנוע מן האנגלים להשתמש בה, והיא שרדה. בשנת 1946 חיבלו חיילים בריטים בבאר בעת שערכו חיפושים במקום בניסיון למצוא נשק אצל חברי "ההגנה". הבאר היא אחד השרידים היחידים שנותרו מן ההתיישבות הראשונה של רוחמה.

בשנת תרע"ח (1918) חלה הירשפלד במחלת טיפוס הבהרות שפרצה אז בארץ, והוא מת בראשון לציון בח' בניסן תרע"ח.

על קברו הוקמה מצבה מעמוד שיש עליו כתוב "המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים". המצבה נמצאה במקום המשוער של בית הכנסת העתיק של עזה, והובאה על ידי הירשפלד לרוחמה‏[1].

בתו עליזה-גרונה (השם "גרונה" ניתן על שם גרונה הירשפלד, סבתו של צבי) נישאה לאריה תגר.

לאחר מותו נקרא על שמו היישוב שדה צבי שבצפון הנגב, וכן רחוב בראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איל דוידסון, מגזין סגולה, גיליון 27, עמ' 40.