צבי הנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי הנדל
Zvi Hendel ap 004.JPG
תאריך לידה 16 באוקטובר 1949 (בן 64)
כ"ג בתשרי ה'תש"י
כנסות 14 - 17
סיעה מפד"ל, תקומה, האיחוד הלאומי,
האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי
תפקידים בולטים

צבי הנדל (נולד ב-16 באוקטובר 1949, כ"ג בתשרי ה'תש"י בטרנסילבניה שברומניה) הוא יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול וחבר כנסת לשעבר מטעם המפד"ל ולאחר מכן מטעם מפלגת תקומה. שימש כראש מועצה אזורית חוף עזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלה לישראל בשנת 1959, ושירת בצה"ל כמדריך בגדנ"ע. במילואים שירת ביחידת סיור של חיל התותחנים ונטל חלק במלחמת יום הכיפורים.

ב-1977 עבר להתגורר במושב גני טל שבגוש קטיף ברצועת עזה. שימש מזכיר וגזבר מועצה אזורית חוף עזה ומונה למנכ"ל החברה לפיתוח אזור קטיף. בשנת 1983 נבחר למועצה האזורית, ומשנת 1988 עמד בראשה, ונודע כבר אז בחריפותו הרטורית. בתקופה זו שימש גם יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח הנגב, חבר בהנהלת מכללת ספיר, וחבר הנהלת איגוד מושבי הפועל המזרחי.

נבחר לראשונה לכנסת ה-14 מטעם המפד"ל, ממנה פרש לקראת שלהי כהונת הכנסת יחד עם חנן פורת והקים את סיעת "אמונים", אשר במהרה שינתה את שמה ל"תקומה". כחלק ממפלגה הצטרף לרשימת "האיחוד הלאומי", מטעמה נבחר לכנסות ה-15, וה-16, ולרשימת האיחוד הלאומי והמפד"ל, מטעמה נבחר לכנסת ה-17.

בכנסת ה-15 כיהן כיושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

בממשלתו השנייה של אריאל שרון כיהן כסגן שרת החינוך, התרבות והספורט עד לפרישת סיעת האיחוד הלאומי מהקואליציה ב-6 ביוני 2004 על רקע תוכנית ההתנתקות.

ב-2005 פונה צבי הנדל יחד עם תושבי גני טל מביתו שבגוש קטיף במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות. תהליך התמודדות משפחתו עם הפינוי עמד במרכז הסרטים התיעודיים "קטיף" ו"קטיף אחרון". כיום מתגורר הנדל ביד בנימין.

ב-1 באוגוסט 2010 מונה ליו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול על ידי הממשלה‏[1]. מדובר בתפקיד ייצוגי ללא שכר‏[2].

הנדל נשוי ואב לארבעה ילדים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע המאבק כנגד תוכנית ההתנתקות גרם הנדל לסערה כאשר השווה את אופן התנהגות השוטרים הישראלים לאדולף אייכמן ובאומרו מעל בימת הכנסת כי "רק מילאו פקודות"‏[3]. התבטאות זו עוררה ביקורת חריפה, כולל של יד ושם שהאשים אותו בכך שדבריו גובלים בהכחשת השואה[4].

חלק ניכר ממאמציו הפרלמנטריים הושקעו במאבק למען מתיישבי גוש קטיף, ובחיזוק מהלכי הימין בכנסת. בהקשר זה פרסם את הביטוי "עומק העקירה כעומק החקירה", שאותו קיבל מיוסי שריד,‏[5] בהתייחסו לחקירות כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, שנוהלו במקביל לשינוי בעמדותיו המדיניות וההחלטה על תוכנית ההתנתקות. כמו כן, שימש הנדל תקופה ארוכה כיושב ראש השדולה החקלאית בכנסת.

במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק הקובע כי בעבירות רצח, ניסיון לרצח וקשר, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה, לא תהיה תקופת התיישנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישור מינוי חבר במועצת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, החלטה מספר 2180 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
  2. ^ www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=245785&subjectId=1
  3. ^ אילן מרסיאנו, הנדל על השוטרים: "גם אייכמן רק מילא פקודות", באתר ynet‏, 25.7.2005
  4. ^ אילן מרסיאנו, יד ושם: שימושו של ח"כ הנדל בשואה חסר אחריות ופוגע, באתר ynet‏, 25.7.2005
  5. ^ יוסי שרידהשוואת שווא, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2010