צבי זמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי זמיר
A P 132475 0.jpg

המסדר החגיגי הפותח את יום הגדוד השישי במחנה ישראל, 1948. במרכז: צבי זמיר (מג"ד), משמאל יצחק יעקב (קצין המבצעים), מימין: יעקב חפץ (שליש)
נולד 1925 (בן 89 בערך)
Flag of Poland.svg  פולין
עלה לישראל 1925
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
המוסד
תקופת שירות 1942 - 1948 (פלמ"ח)
1948 - 1968 (צה"ל)
1968 - 1974 (המוסד)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
תפקידים אזרחיים
צבי זמיר, 2004

צבי זמיר (במקור: זרז'בסקי; נולד ב-3 במרץ[1]1925) הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בשנים 19621965 וכראש המוסד בשנים 19681974. מנכ"ל בתי זיקוק לנפט בשנים 19761990.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי זמיר נולד ב-1925 בלודז' שבפולין לשרה ושמואל משה זרז'בסקי, תעשיין טקסטיל. באותה שנה, בעקבות משבר כלכלי שפקד את פולין, עלתה המשפחה לארץ ישראל, וזמיר התחנך למעשה כיליד הארץ. המשפחה התגוררה בתל אביב, וזמיר למד בבית הספר לבנים "אחד העם"‏[2]. לאחר מעבר דירה לרחוב בלפור יצר קשרים חברתיים עם חבורת "מגרש המשחקים". בהמשך, התגייס עם חבריה לפלמ"ח.

פעילות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח ושירת בפלוגה ד'. בשנת 1944 השתתף בקורס מפקדי מחלקות, יחד עם עוזי נרקיס וחיים בר לב[3]. לאחר הקורס מונה למפקד מחלקה באיילת השחר בפלוגה ט'. ב-1946 נאסר על ידי המשטרה הבריטית במהלך פעילות של הפלמ"ח בהעפלה, והוחזק במחנה המעצר בלטרון במשך שנה. לאחר שחרורו חזר לשורות הפלמ"ח והיה לסגן מפקד ומדריך של הגדוד השני. בתחילת מלחמת העצמאות הקים את הגדוד השישי של הפלמ"ח, שהיה אחראי על אבטחת השיירות לירושלים, ופיקד עליו‏[4]. הוא פיקד על שיירת נבי דניאל שנסעה לגוש עציון וכשהשיירה הותקפה בדרכה חזרה לירושלים הורה לכל הנהגים המסוגלים לעשות זאת לחזור לגוש עציון והוא שב איתם תוך שהוא משאיר את הפיקוד על השיירה בידי אחד ממפקדי המחלקות. תחת פיקודו לחם הגדוד במבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב.

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 מונה לאחד המדריכים הראשונים בקורס מפקדי גדודים, שנה לאחר מכן קודם לתפקיד מדריך בקורס מתקדם לקצינים בכירים. בשנים 19511953 פיקד על חטיבת גבעתי. בשנת 1953 יצא לאנגליה לקורס לפיקוד גבוה של בית הספר לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי (אנ') בקמברלי (אנ'), ועם חזרתו ב-1954 התמנה למפקד בית הספר של חיל הרגלים. ב-1956 נכנס למטכ"ל בתור מפקד בכיר בענף ההדרכה, ובמהלך מבצע קדש פיקד על חטיבת כרמלי. בשנת 1957 יצא לחופשת לימודים, למד גאוגרפיה והיסטוריה של המזרח התיכון ורכש תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1960 מונה לראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי[5], ובאוקטובר 1961 הועלה לדרגת אלוף‏[6]. בשנים 19621965 היה אלוף פיקוד הדרום[7], בתקופה שנודעה בהסתננויות לצורכי גניבה והברחה‏[8]. לאחר סיום תפקידו נשלח ביולי 1966 לממלכה המאוחדת וסקנדינביה כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון[9], עד 1968.

"המוסד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1968 החליף זמיר את מאיר עמית כראש "המוסד", ושימש בתפקיד זה עד לשנת 1974[10]. אירועים עיקריים שהמוסד היה מעורב בהם והתרחשו במהלך שירותו של זמיר הם:

זמיר ומלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-40 שעות לפני פריצתה של מלחמת יום הכיפורים מסר מקור מודיעיני בכיר של "המוסד" (אשרף מרואן) למפעילו מידע מפורש על כוונת מצרים לצאת למלחמה. בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר, הגיעה למטה "המוסד" בקשתו של מרואן להיפגש עם ראש המוסד, לשם שיחה על מלחמה. במצב חוסר הוודאות בסוגיה זו שבו היה נתון צה"ל, היה זה מידע יקר מפז. צבי זמיר, בתוקף תפקידו כראש ה"מוסד", מסר מידע על פגישתו הצפויה ומטרתה לראש אמ"ן, אלי זעירא, ויצא ללונדון בבוקר יום שישי, 5 באוקטובר, שלוש שעות לאחר קבלת ההודעה, ושם נפגש עם מרואן. המפגש נקבע לשעה עשר בלילה (זמן לונדון), והשתתפו בו זמיר, מרואן, ומפעילו של מרואן. הפעם ציין מרואן במפורש את מועד פרוץ המלחמה - יום שבת (הוא יום הכיפורים), בשעת ערב (בפועל פרצה המלחמה בשעה 2 בצהריים), כלומר- פחות מיממה ממועד הפגישה. מפגש זה שכנע את זמיר כי פני מצרים וסוריה למלחמה. בשעה 4 לפנות בוקר, ביום הכיפורים, נמסרה התרעה חד-משמעית של זמיר - "היום תפרוץ מלחמה" לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולגורמים נוספים. במהלך המלחמה היה זמיר חבר בדרג הצבאי של קבינט המלחמה שבנתה גולדה מאיר עם פרוץ הקרבות, והשתתף באופן פעיל בישיבותיו היומיומיות, עד לסיום המלחמה. בעקבות הפרסומים בשנים האחרונות על היות המקור המודיעיני הבכיר של המוסד, אשרף מרואן, "סוכן כפול", הגיב זמיר בהודעה הבאה: "פורסמו הרבה סיפורים, ואין לי שום כוונה להתייחס אליהם". זמיר האשים את אלי זעירא בכשל המודיעיני לפני המלחמה, ובכנס של ראשי המודיעין אף טען כי "הפיקוד הבכיר ביותר של החיל (מודיעין) סגר עיניים והתעלם".

בשנת 2004 יצא זמיר בהאשמה חמורה לפיה חשף זעירא את זהותו של המקור הבכיר ביותר של ישראל במצרים, ובכך גרם נזק חמור ליכולתה של ישראל לגייס סוכנים (זמיר לא נקב בשם הסוכן, אך היה ברור שהוא רומז למרואן). את תלונתו העביר זמיר לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, על מנת שיפתח בחקירה בעניין זה. יחד אתו חתמו על התלונה שני קצינים בכירים, ששירתו באמ"ן תחת פיקודו של זעירא: עמוס גלבוע ויוסף לנגוצקי. את החקירה ביקשו "לצורך הפקת לקחים ומסקנות למניעת גילויים מעין אלה בעתיד". בתגובה, הגיש ב-19 באפריל 2005 זעירא תביעת דיבה‏[12] לבית המשפט בתל אביב נגד זמיר. השופט בדימוס תיאודור אור, שמונה לבורר בסוגיה זו, קיבל בשנת 2007 את גרסתו של זמיר‏[13] ביולי 2012 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד זעירא, וזמיר מתח ביקורת פומבית על החלטה זו.

פעילות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1974 התמנה זמיר ליו"ר מועצת המנהלים של סולל בונה[14]. בינואר 1975 קיבל לידיו את סמכויות מנכ"ל סולל בונה שיצא לחופשה בעקבות העלאת חשדות נגדו‏[15]. באוגוסט 1975 ביקש להשתחרר מתפקיד המנכ"ל‏[16] אך הדבר נסחב עד שבדצמבר 1975, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שהמנכ"ל לא יועמד לדין, התפטר המנכ"ל צבי רכטר. במהלך כהונתו בסולל בונה ניסה זמיר להתאים את החברה לתנאי תחרות אל מול ההאטה בענף הבנייה‏[17] וסיכם את 1975 כשנה טובה מבחינה כלכלית לסולל בונה‏[18]. באותה תקופה היה לזמיר ויכוח עם מנכ"ל בנק הפועלים, יעקב לוינסון, שממנו דרש לתת יותר אשראי לסולל בונה‏[19]. בינואר 1976 התפטר מתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של סולל בונה תוך שהוא משמיע דברי ביקורת חריפים על סדרי המינהל במשק ההסתדרותי‏[20] ועל כפיפות של החברות ההסתדרותיות לבנק הפועלים‏[21].

בשנים 19761990 שימש זמיר מנכ"ל של בתי זיקוק לנפט. בנוסף הוא נתמנה במרץ 1977 ליו"ר מועצת המנהלים של המכון למחקרי נפט וגיאופיזיקה‏[22]. בשנים 1991-2000 היה יו"ר המכון הישראלי לנפט ואנרגיה[23].

משמש כדירקטור במספר חברות פרטיות וציבוריות.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1977 נתמנה לחבר במועצת העיתונות[24]. ב-1987 היה חבר בוועדה לברור שיטת העבודה של השב"כ. בעקבות אירועי אוקטובר 1990 בהר הבית, מונה זמיר על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר לראשות "ועדת זמיר". תפקיד הוועדה היה לבדוק את השתלשלות האירועים בהר הבית, את הגורמים להם ואת פעילות כוחות הביטחון. מסקנותיה העיקריות של הוועדה מתחו ביקורת חריפה על הפיקוד הבכיר של המשטרה, והטילו את האחריות לאירועים על הצד הערבי ומנהיגיו. ב-1995 מונה זמיר כחבר בוועדת שמגר, ועדת החקירה הממלכתית לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1976 הצטרף למועצה הציבורית לגביית מס אמת‏[25]. בשנת 1977 חבר לקבוצה בהנהגתו של האלוף במילואים מאיר עמית שהצטרפה לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש)‏[26] והיה לבעל עמדות יחסית ניציות בקבוצה‏[27]. זמיר נבחר למועצה בת 120 החברים של ד"ש, אולם לאחר שנה לא הצליח להיבחר מחדש בסניף תל אביב‏[28]. בתחילת 1980 תמך זמיר בשיבת הקבוצה למפלגת העבודה[29].

בשנים 19941995 היה ממקימי תנועת הדרך השלישית, אך פרש ממנה עם הפיכתה למפלגה. נמנה עם החותמים על מכתב האלופים בעד תוכנית ההתנתקות ב-2004.

פעילות אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוקף היותו חבר בוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית, השתתף זמיר בעתירה של הוועד לבג"ץ, להפסיק מיד את עבודות הווקף במקום. זמיר גם כיהן בתפקיד יו"ר המועצה הציבורית של תיאטרון גשר וחבר הנהלתה.

ב-2011 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי, "בעיניים פקוחות: ראש המוסד מתריע: האם ישראל מקשיבה?", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

זמיר חי בתל אביב, נשוי ואב לשלושה. בתו של זמיר היא הסופרת מיכל זמיר הידועה ביצירותיה העוסקות באירוטיקה ונשיות. בנו, דניאל זמיר, הוא פרופסור מן המניין בפקולטה לחקלאות ברחובות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. Ben Hirsh, "Brigadier Zvi Zamir," Jewish General Officers: A Biographical Dictionary, vol. 1, East Bentleigh, Melbourne: Victorian Branch, Military Historical Society of Australia, 1967, p. 45.
  2. ^ תקוה ויינשטוק"אחד העם" – בן 50, מעריב, 19 במרץ 1964.
  3. ^ אלוף עוזי נרקיס, דבר, 7 ביולי 1967.
  4. ^ צבי זמיר - לדרגת אלוף, דבר, 30 באוקטובר 1961; המשך.
  5. ^ משימות הבקעה והגנה בתרגילים משולבים, מעריב, 24 באפריל 1960.
  6. ^ דרגת אלוף לצבי זמיר, מעריב, 29 באוקטובר 1961.
  7. ^ אורי דןאלוף זמיר - אלוף פיקוד הדרום, מעריב, 7 במאי 1962.
  8. ^ אורי דןאריק והמצרים, מעריב, 26 בדצמבר 1969.
  9. ^ אלוף צבי זמיר נספח צה"ל בבריטניה וסקנדינוויה, דבר, 26 ביוני 1966.
  10. ^ חילופים בראשות המוסד למודיעין, דבר, 2 בספטמבר 1974.
  11. ^ ישראל לנדרס, האלוף צבי זמיר ביקר אצל בראזאני, דבר, 19 בספטמבר 1972.
  12. ^ יוסי מלמןאלי זעירא הגיש תביעת דיבה נגד צבי זמיר, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2004.
  13. ^ יוסי מלמןהבורר: חשש כבד שראש אמ"ן לשעבר זעירא תיאם עדויות לקראת הדיונים בפרשת "הסוכן הכפול", באתר הארץ, 12 ביוני 2007.
  14. ^ דוד ליפקין, צ. זמיר מוצע כיו"ר דירקטוריון סו"ב, דבר, 4 בדצמבר 1974
  15. ^ סמכויות מנכ"ל סו"ב לידי זמיר, דבר, 26 בינואר 1975.
  16. ^ דוד ליפקין, זמיר מבקש להשתחרר מתפקיד המנכ"ל בפועל של סולל בונה, דבר, 31 באוגוסט 1975.
  17. ^ תביעה לחבה"ע למסור כל עבודות הבנייה לסולל בונה, דבר, 19 במרץ 1975; סו"ב תגביר ניידות עובדים ומנהלים, דבר, 8 ביולי 1975; סולל בונה נערכת להאטה נוספת בבנייה, דבר, 10 בנובמבר 1975.
  18. ^ זמיר: שנה טובה מבחינה כלכלית לסו"ב, דבר, 17 בדצמבר 1975.
  19. ^ לוי יצחק הירושלמיכרטיס האשראי של יעקב לוינסון, דבר, 16 בפברואר 1979.
  20. ^ תובעים דיון בחברת העובדים ובדברי זמיר, דבר, 19 בינואר 1976.
  21. ^ רזי גוטרמןכך השתלט בנק הפועלים על חברת העובדים, מעריב, 19 במרץ 1984.
  22. ^ מינויים במשק הנפט, דבר, 9 במרץ 1977.
  23. ^ דוד חיון, ‏יאיר רותם - יו"ר המכון לנפט ואנרגיה; מחליף את צבי זמיר, באתר גלובס, 16 בפברואר 2000.
  24. ^ אנשי ציבור חדשים במועצת העיתונות, דבר, 17 ביולי 1977.
  25. ^ המועצה הציבורית לגביית מס אמת, דבר, 17 ביוני 1976.
  26. ^ א. כנרתיעמית וקבוצתו הצטרפו לד"ש, דבר, 1 בפברואר 1977.
  27. ^ אריה ארד, עמית: הגזמה בתיאור החיכוכים בתנועה הדימוקראטית לשינוי, דבר, 13 במרץ 1977.
  28. ^ א. כינרתי, ירידה לקבוצת עמית, התחזקות ידין-תמיר, שינוי ללא שינוי, דבר, 30 ביוני 1978.
  29. ^ קבוצת עמית גולומב נגד מפלגת מרכז, דבר, 22 באפריל 1980.


דגל ישראל
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ראובן שילוח · איסר הראל · מאיר עמית · צבי זמיר · יצחק חופי · נחום אדמוני · שבתי שביט · דני יתום · אפרים הלוי · מאיר דגן · תמיר פרדו

מפקדי חטיבת כרמלי Carmeli.svg

משה כרמל · מרדכי מקלף · מקסים כהן · צבי גרמן · יחזקאל פנט · נחמיה ברוש · צבי גרמן · חיים בר-לב · משה נצר · ישעיהו גביש · יובל נאמן · צבי זמיר · דן לנר · יהונתן דותן · רם רון · חיים אבינועם · יונה אפרת · יהודה גביש · עמנואל שקד · יעקב אלעזרי · יוסף קסטל · אורי שמחוני · יחזקאל רביד · דוד כהן · אליעזר רם · יצחק זמיר · עמוס קוצר · שמואל ארד · צבי פולג · גבי אופיר · עדי אדירי · אלישע ילין · רפי כפרי · גדי איזנקוט · שמואל זכאי · שמואל אביבי · משה נידאם · יואל אור · אילן אטיאס · הושע פרידמן בן שלום · דודי אוברמן · פיני יוסף

מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png

·אברהם יפה · צבי זמיר · עוזי נרקיס · אלעד פלד · שמואל גונן · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · אורי שגיא · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · מתן וילנאי · יהודה פלד · נתי גולן · מאיר דגן · עמירם לוין · יצחק בריק · משה עברי סוקניק · שי אביטל · בני לידור · צבי גנדלמן · אבי מזרחי · גרשון הכהן · אלי רייטר · סמי תורג'מן · אייל זמיר · תמיר היימן · יצחק תורג'מן

ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה

אליהו בן חור · חיים לסקוב · מאיר זורע · יצחק רבין · חיים בר-לב · אברהם יפה · מאיר זורע · יוסף גבע · צבי זמיר · ישעיהו גביש · אריאל שרון · יצחק חופי · שמואל גונן · מנחם מרון · אברהם רותם · אמיר דרורי · אורי שמחוני · יוסי פלד · יצחק מרדכי · דורון רובין · יעקב אור · דורון אלמוג · גרשון הכהן · מאיר כליפי · דן ביטון · אלי רייטר · תמיר ידעי · תמיר היימן

מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם) Logo padam.png

·יגאל אלון · יצחק רבין (ממלא מקום) · משה דיין · משה צדוק · יעקב פרי (ממלא מקום) · צבי גילת ·מאיר עמית · אסף שמחוני (ממלא מקום) · חיים לסקוב · חיים הרצוג · אברהם יפה · צבי זמיר · ישעיהו גביש · אריאל שרון · שמואל גונן · אברהם אדן · יקותיאל אדם · הרצל שפיר · דן שומרון · חיים ארז · משה בר כוכבא · אורי שגיא · יצחק מרדכי · מתן וילנאי · שאול מופז · שלמה ינאי · יום טוב סמיה · דורון אלמוג · דן הראל · יואב גלנט · טל רוסו · סמי תורג'מן