צבי יעבץ
צבי יעבץ (Yavetz; נולד ב-26 באפריל 1925) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, מייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל לשנת 1990 במדעי הרוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
יעבץ נולד בשם צבי צוּקֶר בצ'רנוביץ' שבצפון בוקובינה, אז חלק מרומניה, בן לעמליה ואריה צוקר. סבו מצד ימו, הרב משה (מוישה) יעבץ, היה פקיד ראשי בבית החרושת לבירה בצ'רנוביץ'. סבו מצד אביו, נחמיה, היה בעל בית חרושת לטקסטיל, שאותו ירש אביו (בית החרושת קיים עד עצם היום הזה). גדל בבית ציוני-חילוני, שפת אמו הייתה גרמנית. סבו מצד אמו, משה (מוישה) יעבץ, לימד אותו עברית (בהברה אשכנזית) מגיל חמש. בעממי למד בבית ספר פרטי, שם למד צרפתית, גרמנית ולטינית, בבית למד עם מורים פרטיים. למד בתיכון רומני. ב-1940, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, עברו עירו לשליטת ברית המועצות, ואז למד בגימנסיה סובייטית רוסית, אוקראינית ויידיש. עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-1941 עברה העיר לשליטה נאצית, ויעבץ, כיהודי, נפל קורבן לחוקים הנאציים נגד יהודים ונכלא בגטו, שממנו הוא הצליח לברוח. לאחר בריחתו הוא חזר לביתו ובעזרת כספים שהוסתרו על ידי משפחתו הצליח, יחד עם קבוצה של עוד שמונה עשר פליטים יהודים, לשחד פקידים רומנים שאיפשרו להם לצאת את רומניה בדרך הים. בסופו של דבר הם נחתו בחופי טורקיה, שהתכוונה להעבירם חזרה לרומניה, אולם בעקבות שביתת רעב של הפליטים הם הועברו לרשות הבריטים, ששלחו אותם לקפריסין. יעבץ הצליח להגיע לארץ ישראל בעזרת חיילים ארצישראלים ששירתו בצבא הבריטי ושהו בקפריסין; בהם היו אורי יופה ואבן-ארי (לימים פרופסור באוניברסיטה העברית). לאחר מלחמת העצמאות עִברת את שם משפחתו "מצוקר" ל"יעבץ" – שם משפחתם של סבו וסבתו מצד אמו, שנרצחו בשואה.
עם עלייתו לארץ ישראל התגייס יעבץ לפלוגה ג' של הפלמ"ח באשדות יעקב, שמפקדה היה אורי יופה. בשנת 1945 החל ללמוד באוניברסיטה העברית: למד היסטוריה, סוציולוגיה ולימודים קלאסיים לתואר שני (באותה תקופה הלימודים היו ישירות לתואר שני). מוריו הבולטים היו אביגדור צ'ריקובר וריכרד קבנר בהיסטוריה, מרטין בובר בסוציולוגיה, ומשה שוובה וחיים וירשובסקי בלימודים קלאסיים, באותה תקופה עבד לפרנסתו כשמש בבית ספר לחירשים-אילמים. במלחמת השחרור לחם בגדוד החמישי של חטיבת הראל ונלחם בפרוזדור ירושלים, בנגב עד ביר גפנה, ובמבצע עובדה עד אילת. בשל השתתפותו במלחמה, שקטעה את לימודיו, סיים את התואר השני רק ב-1951.
יעבץ הגיע לחקר רומא העתיקה בדרך מקרה לאחר שקבנר, שכתב ספר על האימפריאליזם, ביקש ממנו שיכתוב כחלק מספרו על האימפריאליזם הרומי, קבנר שהתרשם מעבודתו של יעבץ הראה אותה לצ'ריקובר, והלה, שהתרשם, קירבו אליו. יעבץ סיים דוקטורט ב-1956 בהדרכתם של צ'ריקובר וחיים וירשובסקי, לצורך העבודה שהה בשנת 1955 באוניברסיטת אוקספורד להמשך עבודת הדוקטור אצל ג'פרי דה סנט קרואה (Geoffrey de Ste. Croix) ותום בראון סטיבנס; עבודתו עסקה בתנאי המגורים והמחיה של הפלבאים ברומא. בשנים 1958-1957 עשה בתר-דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד בהדרכתו של רונלד סיים.
ב-1956 הזמינוֹ חיים לבנון, שהיה ראש עיריית תל אביב-יפו, להיות הדקאן הראשון של הפקולטה למדעי הרוח (שהייתה אז באבו כביר). יעבץ היה ממקימי אוניברסיטת תל אביב. מונה לפרופסור מן המניין ב-1968, עמד בראש החוג להיסטוריה כללית משנת 1960 ועד ליציאתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס בשנת 1990. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח בגרמניה באוניברסיטאות מינכן, פרנקפורט וברלין; בצרפת; בבריטניה באוניברסיטת אוקספורד; ובארצות הברית באוניברסיטת פרינסטון.
בשנת 1960 נשלח על ידי המחלקה לקשרי חוץ של משרד החוץ לסייע בהקמת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה באדיס אבבה, שם שהה עד 1962. בין השנים 1966-1964 לימד במכללת אורנים. בשנות השבעים סייע בהקמת מכללת בית ברל ומכללת תל חי, הקים את הלימודים האקדמיים במכללת פו"ם, היה חבר המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 1979 ייסד את כתב העת להיסטוריה "זמנים". מכהן עד היום (2010) מזה עשרים שנה במשך שלושה חודשים בשנה כפרופסור מחקר (distinguished professor) באוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY).
צבי יעבץ נשוי לדבורה, שהייתה מורה בארץ ובאדיס אבבה; אב לשני בנים וסב לנכדים. בנו, עדו יעבץ, הוא פרופסור חבר במכון כהן להיסטוריה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
[עריכה] ספר יובל לכבודו
- Leaders and Masses in the Roman World: Studies in Honor of Zvi Yavetz. edited by Irad Malkin and Z.W. Rubinsohn. Leiden: E.J. Brill, 1995.
[עריכה] ספרים שכתב
- פשוטי העם ברומי : ושמיטת החובות; [תל אביב] : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ח 1958.
- המון ומנהיגים ברומי : בשלהי הרפובליקה ובקיסרות הקדומה; תל אביב : דביר, תשכ"ו 1966. מהדורה חדשה: תל אביב : הוצאת דביר, תשס"ה 2005.
- Plebs and princeps / [by] Z. Yavetz ; Oxford : Clarendon Press, 1969..
- מקומו של הרופא בחברה הרומית העתיקה; תל אביב : אוניברסיטת ת"א, ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, [תשל"ג].
- קיסר וקיסריזם : מסות בהיסטוריה רומית; תל אביב : ספרית פועלים, תשל"א 1971.
- הערות על טיטוס ויוספוס; [תל אביב?] : קרן ארן, (אוניברסיטת תל אביב. בית הספר להיסטוריה ע"ש זלמן ארן : [1975]
- Caesar in der öffentlichen Meinung / Zvi Yavetz ; Düsseldorf : Droste, c1979...
- Julius Caesar and his public image / Zwi Yavwtz, translated from the German ; London : Thames and Hudson, 1983
* מרידות עבדים ברומי / צבי יעבץ, זאב רובינזון ; [תל אביב] : אוניברסיטת תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1983.
- La plebe et le Prince : foule et vie politique sous le Haut-Empire romain / Zvi Yavetz ; preface de Claude Nicolet ; traduit de l’anglais par Maud Sissung ; Paris : Editions La Decouverte, 1984
- קיקרו והריפובליקה הרומית : רומא במאה הראשונה לפנה"ס; ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ"ז 1987.
- אוגוסטוס : ניצחונה של מתינות; תל אביב : דביר, תשמ"ח 1988; מהדורה שנייה תשנ"ד 1994.
- Slaves and slavery in ancient Rome / Zvi Yavetz ; New Brunswick : Transaction Books, c1988..
- Cesar et son image : des limites du charisme en politique / Zvi Yavetz ; traduit de l’anglais par Elie Barnavi; Paris : Les Belles Lettres, 1990.
- יוליוס קיסר : תהפוכותיה של כריזמה; [תל אביב] : דביר, תשנ"ב 1992.
- טיבריוס וקאליגולה : מהעמדת פנים לטירוף; תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ה 1995.
- Leaders and masses in the Roman world : studies in honor of Zvi Yavetz / edited by I. Malkin and Z.W. Rubinsohn ; Leiden : E.J. Brill, 1995.
- Judenfeindschaft in der Antike : die Münchener Vorträge / Zvi Yavetz ; eingeleitet von Christian Meier München : C.H. Beck, c1997..
* קלאודיוס ונירון : משיטתיות לחובבנות ; תל אביב : דביר, תשנ"ט 1999.
- אז ועתה : מחקרים, מסות, הרצאות; [תל אביב] : דביר, תשס"ב 2002.
- אנטישמיות ותהפוכותיה : החיים הפוליטיים ברומניה בימי המלך קרול השני 1940-1930; תל אביב : המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב; דביר, תשס"ד 2004.
- צ’רנוביץ שלי : מקום שבו חיו אנשים וספרים; אור יהודה : דביר, 2007.
[עריכה] ספרים שערך
- מרד ספארטאקוס : מקורות / תרגם והקדים מבוא צבי יעבץ ; תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ז 1957.
- תולדות העולם העתיק : בעמים ובישראל, ספר לימוד לכתה ט’ של ביה"ס התיכון / אוריאל רפפורט, ישראל שצמן ; בעריכתו ובהשתתפותו של צבי יעבץ ... תל אביב : עמיחי, (תשכ"ג), מהדורות נוספות 1965, 1966, 1970, 1975.
- תולדות העולם העתיק בעמים ובישראל: ספר לימוד לחטיבת הביניים ולבתי הספר התיכוניים / א. רפפורט, י. שצמן ; בעריכתו ובהשתתפותו של צבי יעבץ. תל אביב : עמיחי, [1993].
- היסטוריה / בעריכת ג’ון בואל, עורך המהדורה העברית: צ. יעבץ; תל אביב : ש.פרידמן, 1966.
- חיי יום-יום ברומא בדורו של אוגוסטוס / ז’ירום קארקופינו ; [תרגום: עודד בורלא ; עריכה מדעית: צבי יעבץ; [תל אביב] : עם הספר, 1967.
[עריכה] לקריאה נוספת
- צבי יעבץ, "על ימיה הראשונים של אוניברסיטת תל אביב - זכרונות", (עורכת ניצה דרורי פרמן), אלפיים 11, תשנ"ה 1995, עמ' 128-101.
- עדו יעבץ, "דיוקנו של היסטוריון: ראיון עם צבי יעבץ, זמנים 100, עמ' 148-138.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של צבי יעבץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של צבי יעבץ באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
- צבי יעבץ בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
- אהרן אפלפלד, עיר שהייתה ואיננה, על הספר 'צ’רנוביץ שלי', באתר הארץ, 20/02/08
