צבי מאיר זילברברג
 | |
| הרב צבי מאיר זילברברג, תש"ע | |
| לידה |
אפריל 1963 (בן 61) מונסי, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
הרב צבי מאיר זילברברג (נולד בכ"ו בניסן ה'תשכ"ג) הוא משפיע ודרשן חסידי. נודע בעיקר בשיחותיו בשבת בשעת סעודה שלישית, שרבים, אף כאלו שאינם נחשבים כתלמידיו, באים להאזין להן.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי מאיר נולד במונסי שבניו יורק לרב משה שמעון חיים זילברברג, חסיד גור, ששימש בעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון במונסי[1]. נקרא על שם סבו (אבי אביו), ר' רפאל צבי מאיר זילברברג[2],
בבחרותו למד בישיבת סלבודקה בבני ברק. מבחרותו קם מדי יום לפנות בוקר ללימוד ותפילה. לאחר חתונתו מונה לקומנדאנט בחסידות גור. לאחר כמה שנים החל להתקרב לרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב.
פרסומו נודע עקב שיחותיו בסעודה שלישית. בתחילת שנות ה'תש"ן (שנות ה-90) נהג למסור שיחות חיזוק בסעודה שלישית בביתו. והחל משנת תשנ"ו (1995) פתח בית כנסת וחבורה חסידית בשם נחלת יעקב.
לשיחתיו בסעודה שלישית מגיעים מדי שבוע מאות אנשים.
מוסדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד בית כנסת, פתח אף תלמוד תורה בשם "קדושת התורה", ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
בית הכנסת נמצא בשכונת עזרת תורה היום נמצא ברחוב ברוכים 4 פינת בר אילן בירושלים, והוא מתייחד בתפילות שנמשכות שעות.
כאמור הרב זילברברג התפרסם בשיחתיו בסעודה שלישית, תפילת מנחה של שבת מתחילה בשקיעה ולאחר מכן נערכת סעודה שלישית במקום. מספר דקות לפני צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם מתחיל הרב זילברברג בשיחתו ביידיש שנמשכת כשעה. שיחותיו עוסקות בעניינים כלליים בעבודת ה'. ועוסקות כמה חודשים סביב נושא אחד. חלק מהשיחה עוסק בחשיבות הנושא וחלק אחר על דרכי העבודה עליו. מוטיב מרכזי בשיחות הוא חשיבות תוספת שבת.
כמו כן, הוא עומד בראש כולל אברכים, וכולל למניין לתפילת שחרית וכולל נוסף ללימוד אחר הצהריים בו לומדים 5 שעות רצופות. בימי שובבי"ם ישנם בכולל סדרי לימוד ממושכים, לעיתים של 12 שעות רצופות. ביום שישי מוסר הרב זילברברג שיעור הכנה לשבת, השיעור משודר לכמה מוקדים בישראל.
בשנת תשס"ו פתח הרב זילברברג חבורה לבחורים שהתפללו אצלו ושמעו את שיחותיו. לחבורה יש תנאי קבלה וסדרי לימוד ותפילה כפי הוראות הרב זילברברג.
אחד מהחבורות המפורסמות היא חבורת אום אני חומה כנגד פגעי הטכנולוגיה. כשבשנים האחרונות רבים מצטרפים לחבורה זו ומקבלים על עצמם התנזרות משימוש בתקשורת על ידי אינטרנט, מידי שנה מתכנסים החברים למה שמכונה אספת הצלה ששם נשמעת שיחה בענין זה, השיחה נמסרת באידיש ומתורגמת תוך כדי לעברית [לשון הקודש] ואנגלית. בשנת תשפ"ג התקימה האסיפה בבני ברק בנוכחות של כעשר אלף איש.
הדגיש מספר פעמים, שאין מגמתו לשמש כאדמו"ר, אלא רק כמשפיע, כך למשל ערב חתונת בתו, ביקש שלא יבואו לחתונה, בבגדי שבת כפי הנוהג בחתונת אדמורי"ם. למרות זאת רבים מתלמידיו מתייחסים אליו כאדמו"ר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב זילברברג שני בנים ושש בנות נשואים, ביניהם:
- חתנו, הרב הורוביץ בנו של אב"ד לינסק,
- חתנו, הרב אליעזר גלדצהיילר, נכדו של הרב אליהו יהושע גלדצהלר
אחיו, הרב אברהם בנימין זילברברג, הוא יו"ר ועדת החינוך של חסידות גור, וראש ישיבת 'שפתי צדיק' בחצור הגלילית.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיחות התחזקות - סט ספרים, משיחותיו השבועיות (בחמישה כרכים), שיחות מיוחדות בענייני מועדים ובענייני חינוך ונישואין.
- כמו כן מידי שבוע יוצא חוברת בשם מאמרי חיזוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי הרב צבי מאיר זילברברג באתר "קול הלשון"
- שימי שפר, ר' מיילך ור' צבי מאיר: המשפיעים שסוחפים מהאדמו"רים, באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2019
- שאול כהנא, המלחמה ב'נדרים פלוס'; מי אתה המשפיע הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג?, באתר כיכר השבת, 24 בנובמבר 2022
- משה ליפשיץ, בבתי כנסת החרדיים יש מסכי התרמה אינטרנטיים, עכשיו יש גם מי שנלחם בהם, בעיתון מקור ראשון, 31 בדצמבר 2022
צבי מאיר זילברברג, דף שער בספרייה הלאומית
