צבר (סרט)

צבר
Sabra

בימוי	אלכסנדר פורד
הופק בידי	זאב (וולדיסלב) מרקביץ'
תסריט	אלכסנדר פורד, אולגה פורד
עריכה	זיגפריד מיפלבר
שחקנים ראשיים	פסח בר-אדון, יהושע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרן מסקין, חנה רובינא, דוד דוידוב, ריטה גולדברג, מאיר תאומי, אברהם נחתומי, שמעון רפאלי.
מוזיקה	שמעון לקס
צילום	פרנץ ק. ויימאייר
מדינה	פלשתינה (א"י), פולין
הקרנת בכורה	1933
משך הקרנה	84 דק'
שפת הסרט	עברית, ערבית, אנגלית, פולנית
סוגה	סרט דרמה
דף הסרט ב־IMDb

צבר (נקרא גם "סברה/SABRA" או "חלוצים", באנגלית: Chalutzim/Pioneers of Palestine) הוא סרט דרמה קולנועי פולני-ארצישראלי שבוים ונכתב בשנת 1933 על ידי אלכסנדר פורד.

הפקה

הסרט, הנחשב ל"סרט העלילה המדבר הראשון בפלשתינה א"י", תיאר את המציאות הקשה של הניסיונות של הקמת יישוב של יהודים בארץ ישראל ואת הניסיונות של הבדואים והערבים לסכן את הקמת היישוב. בסרט שיחקו מיטב שחקני התיאטרון בארץ - פסח בר-אדון, יהושע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרן מסקין, חנה רובינא, מאיר תאומי, דוד דוידוב, ריטה גולדברג, אברהם נחתומי ושמעון רפאלי. השתתף גם פרץ בן צדק כאחד הפועלים.

הסרט הוקרן בשחור-לבן.

עלילת הסרט

קבוצת חלוצים מתיישבים באוהלים בחבל ארץ שומם, מחפשים מים וחופרים באר. תלאות, סבל וקדחת מלווים את מאמציהם. השכנים הערבים אינם רואים את ההתיישבות בעין יפה. המחסור במים ושייח' ערבי רע לב מביאים לסכסוך המתפתח להתנפלות אלימה. בסרט משולבים גם סיפור אהבה בין חלוץ לערבייה בת הכפר וקטעי תעודה מחיי הערבים וארץ-ישראל של אותם הימים.

הקרנת הסרט

הסרט "צבר" הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 והוקרן בקולנוע ציון בירושלים, שם צפו בו שחקני תיאטרון הבימה שהשתתפו בו. הצנזור המנדטורי פסל את "צבר" על רקע היחסים העכורים בין היהודים והערבים כפי שהשתקפו בעלילת הסרט.

במקומות בהם הוצג ברחבי העולם ספג ביקורת חריפה.

התייחסות לסרט

המאבק בין היהודים והערבים מוצג בדומה לאופן בו הוצגו המאבקים בין המתיישבים האמריקנים והאינדיאנים במערבונים, והביקורת טענה כי הוא זר לארץ ולרוחה. הסרט היה אחד מחמישה סרטים עלילתיים באורך מלא שהופקו בארץ במהלך כל שנות ה-30, אם כי מימונו היה זר, ועיבודו הטכני בוצע במעבדות בוורשה.

מאיר שניצר כתב על הסרט:

"ניסוח ראשוני של הסטריאוטיפים שיניעו את הסכסוך המזרח-תיכוני. מאבק על מקורות המים; קידמה אירופית מול בערות אוריינטלית; נחישות ועמידה במשימה לעומת פאטאליזם; קסמו הרומנטי של המזרח, המכניע אפילו את רובדי התרבות המערבית.

זו תשתית להשקפת עולם קולוניאליסטית, שמאפיינת את מרבית סרטי התקופה בעולם כולו. מכאן שחולשתו הבולטת של הסרט אינה דווקא בעמדה העקרונית הזאת, אלא בעלילה הדלה ובפאתוס הרב, המגוחך, שבו היא מועברת על הבד. עוצמתו של "צבר" היא ביכולת של אלכסנדר פורד לבטא דימויים חזותיים מרשימים, ובאימוץ דינמי של טכניקות עריכה שאפיינו את הקולנוע הסובייטי באותם ימים."

הפקה מחודשת

במלאת 80 שנה (אוגוסט 2012) לצילומי הסרט, ערך הבמאי והאוצר יעקב גרוס גרסה מחודשת המבוססת על שיתוף פעולה עם ארכיון הסרטים הלאומי בפולין, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטה העברית בירושלים.

לקריאה נוספת

• נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי – פרקים בתולדות הקולנוע והראינוע בישראל, הוצאת המחברים, 1991
• מירי בר-זיו לוי, ייצוג לשון הדיבור בקולנוע הארץ-ישראלי בשנות השלושים של המאה העשרים, מחקרים בלשון טז (2015), עמ' 88-55

קישורים חיצוניים

• "צבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "צבר", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "צבר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• יעקב גרוס מספר על פועלו בחידוש הסרט, מתוך התוכנית "טלסינמה" בערוץ הראשון, סרטון באתר יוטיוב
• נירית אנדרמן, 80 שנה אחרי שצונזר יוקרן הסרט "סברה", באתר הארץ, 8 ביולי 2012
• קטע סאטירי על אודות הסרט "צבר", מתוך התוכנית "היהודים באים", כאן - תאגיד השידור הציבורי, עונה 5, תוכנית 1, סרטון באתר יוטיוב