צבר (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבר
Sabra
בימוי אלכסנדר פורד
הופק בידי זאב (וולדיסלב) מרקביץ'
תסריט אלכסנדר פורד, אולגה פורד
עריכה זיגפריד מיפלבר
שחקנים ראשיים פסח בר-אדון, יהושע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרן מסקין, חנה רובינא, דוד דוידוב, ריטה גולדברג, מאיר תאומי, אברהם נחתומי, שמעון רפאלי.
מוזיקה שמעון לקס
צילום פרנץ ק. ויימאייר
מדינה פלשתינה (א"י), פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 84 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית, ערבית, אנגלית, פולנית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבר (נקרא גם "סברה/SABRA" או "חלוצים", באנגלית: Chalutzim/Pioneers of Palestine) הוא סרט דרמה קולנועי פולני-ארצישראלי שבוים ונכתב בשנת 1933 על ידי אלכסנדר פורד.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט, הנחשב ל"סרט העלילה המדבר הראשון בפלשתינה א"י", תיאר את המציאות הקשה של הניסיונות של הקמת יישוב של יהודים בארץ ישראל ואת הניסיונות של הבדואים והערבים לסכן את הקמת היישוב. בסרט שיחקו מיטב שחקני התיאטרון בארץ - פסח בר-אדון, יהושע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרן מסקין, חנה רובינא, מאיר תאומי, דוד דוידוב, ריטה גולדברג, אברהם נחתומי ושמעון רפאלי. השתתף גם פרץ בן צדק כאחד הפועלים.

הסרט הוקרן בשחור-לבן.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת חלוצים מתיישבים באוהלים בחבל ארץ שומם, מחפשים מים וחופרים באר. תלאות, סבל וקדחת מלווים את מאמציהם. השכנים הערבים אינם רואים את ההתיישבות בעין יפה. המחסור במים ושייח' ערבי רע לב מביאים לסכסוך המתפתח להתנפלות אלימה. בסרט משולבים גם סיפור אהבה בין חלוץ לערבייה בת הכפר וקטעי תעודה מחיי הערבים וארץ-ישראל של אותם הימים.

הקרנת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "צבר" הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 והוקרן בקולנוע ציון בירושלים, שם צפו בו שחקני תיאטרון הבימה שהשתתפו בו.[1] הצנזור המנדטורי פסל את "צבר" על רקע היחסים העכורים בין היהודים והערבים כפי שהשתקפו בעלילת הסרט.[2]

במקומות בהם הוצג ברחבי העולם ספג ביקורת חריפה.

התייחסות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק בין היהודים והערבים מוצג בדומה לאופן בו הוצגו המאבקים בין המתיישבים האמריקנים והאינדיאנים במערבונים, והביקורת טענה כי הוא זר לארץ ולרוחה. הסרט היה אחד מחמישה סרטים עלילתיים באורך מלא שהופקו בארץ במהלך כל שנות ה-30, אם כי מימונו היה זר, ועיבודו הטכני בוצע במעבדות בוורשה.

מאיר שניצר כתב על הסרט[3]:

"ניסוח ראשוני של הסטריאוטיפים שיניעו את הסכסוך המזרח-תיכוני. מאבק על מקורות המים; קידמה אירופית מול בערות אוריינטלית; נחישות ועמידה במשימה לעומת פאטאליזם; קסמו הרומנטי של המזרח, המכניע אפילו את רובדי התרבות המערבית.
זו תשתית להשקפת עולם קולוניאליסטית, שמאפיינת את מרבית סרטי התקופה בעולם כולו. מכאן שחולשתו הבולטת של הסרט אינה דווקא בעמדה העקרונית הזאת, אלא בעלילה הדלה ובפאתוס הרב, המגוחך, שבו היא מועברת על הבד. עוצמתו של "צבר" היא ביכולת של אלכסנדר פורד לבטא דימויים חזותיים מרשימים, ובאימוץ דינמי של טכניקות עריכה שאפיינו את הקולנוע הסובייטי באותם ימים."

הפקה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלאת 80 שנה (אוגוסט 2012) לצילומי הסרט, ערך הבמאי והאוצר יעקב גרוס גרסה מחודשת המבוססת על שיתוף פעולה עם ארכיון הסרטים הלאומי בפולין, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטה העברית בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרוס, הסרט העברי, 117
  2. ^ גרוס, הסרט העברי, 116
  3. ^ מאיר שניצר, הקולנוע הישראלי: כל העובדות/כל העלילות/כל הבמאים/וגם ביקורות, עמ' 33, כנרת - בית הוצאה לאור, 1994, ISBN 9652863785