צדק מאחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים

משא ומתן
תיווך
גישור
פישור
גישבור
בוררות
צדק מאחה

צדק מאחה היא גישה בתחום הדין הפלילי, המתמקדת בצרכי הקורבנות והפושעים, במקום בצורך למצות את החוק היבש, או להעניש את העבריין.

גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות שהיו נהוגות עד לשנים האחרונות, שלפיהן מטרת ה"צדק" הייתה הענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה, ופגיעה בו. לפי אופן הראייה של הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום הגישור, כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו המאורים בניו זילנד, האבוריג'נים באוסטרליה והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הקורבן, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לקורבן להתאושש מהחוויה שעבר.

ישנה טענה כי גישה זו תהיה יעילה בסופו של דבר יותר מהענשה עבור החברה כמו גם עבור התוקף. על פי טענה זו, עבריין שיעבור בכנות תהליך של צדק מאחה, שבו יביע חרטה, יבקש סליחה ויפצה את הקורבן על פי דרישתו הוא בעל סיכויים נמוכים יותר לבצע עבירות דומות בעתיד וסיכוייו לחזור לחברה כאזרח תורם גבוהים יותר.

טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהינו שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.

בגישה זו, העומדת בניגוד לתפיסה המשפטית הנהוגה בעולם המערבי, הנזק מוגדר לא במונחים של עבירה על חוק אלא במונחים של פגיעה באדם אחר ובחברה. במרכז התהליך עומד הנפגע עצמו, המגדיר את הפגיעה בו במונחיו שלו, והמשפיע ישירות על התגובה החברתית למעשה.

ההליך של הצדק המאחה מאפשר לנוכחים להביע את רגשותיהם ורעיונותיהם בפורום פתוח. כמו כן, מושגת הסכמה לגבי הצעדים שצריכים להיעשות כדי לרפא את הקורבן והקהילה.

צדק מאחה מכיר בכך שהקורבן, משפחתו וחברי הקהילה הינם בעלי אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות‏[1].

הנורמות של הצדק המאחה נוגדות את הנורמות של הגמולנות והתועלתנות וכן של הצדקות אחרות של ענישה. למשל, יש הטוענים כנגד גישת הצדק המאחה כי היא נכשלת בלספק הרתעה יעילה וזאת מאחר שעונש של מאסר בכלא הינו נדיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקש, ע. (2002) "צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי". תל אביב, משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים.
  • שטיינברג, ב. (2001). "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". עבודת מ.א. אוניברסיטת תל אביב, פרק חמישי.
  • ינאי, א., שרביט, ר. וגרבלי, ש. (2001). "הוועדה של עבריין וקורבן: דרך לגישור ולטיפול בפשיעה בקהילה". חברה ורווחה, כ"א (1), 27-50.
  • אורנה אליגון דר "המשפט הפלילי כתרפיה – אפשרויות ליישום של תורת המשפט הטיפולי" מחקרי משפט כ"ו 491 (2010).
  • טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, "צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי", משפטים מג(2) 779 (2013).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eric Luna, In Support of Restorative Justice, in Criminal Law Conversations (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).