צדק סביבתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צדק סביבתי הינו מושג הלקוח ממדעי החברה המתייחס לשאיפה לשוויון חברתי בנוגע לצריכת משאבי טבע וההשפעה של הסביבה על היחיד ועל תתי הקבוצות השונות בחברה.

הבסיס התאורטי למושג הצדק החברתי קשור בצורה הדוקה לתנועה למען צדק חברתי. המושג עצמו נשמע לראשונה בתחילת שנות ה-80 בארצות הברית. לא ניתן להצביע על נקודת מסוימת בה התחיל הרעיון, אלא יש לראותו כהתפתחות איטית מתוך עשרות מאבקים של ארגונים סביבתיים וחברתיים. התנועה מבטאת קפיצת מדרגה אידאולוגית של התנועה הסביבתית ומעבר ממאבקים של שמירה והגנה על טבע מקומי להכרזת מלחמה כוללת כנגד חוסר השיוויוניות והפוגענות הבאים לידי ביטוי בתרבות הצריכה המערבית קפיטליסיטת.

ב-1993 הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) הגדירה אותו כך:

"מתן טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא, צבע, לאום או הכנסה; בהתייחס לפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, תקנות ומדיניות.

טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין, כולל קבוצות מיעוטים אתנייות או סוציו-אקונומיות, צריכה לשאת בחלוקה לא פרופורציונלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה, רשויות מקומיות או מביצוע תוכניות ומדיניות ברמה המקומית, האזורית והלאומית.

מעורבות משמעותית פירושה:

(1) מתן הזדמנות ממשית לתושבי הקהילות הנפגעות, לקחת חלק בהחלטות בנוגע לפעילות המשפיעה על סביבתם ובריאותם.

(2) תרומת הציבור יכולה להשפיע על החלטות הרשויות.

(3) דאגות של כל השותפים המעורבים יילקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות.

(4) מקבלי ההחלטות יסייעו למעורבותם של הנפגעים.

צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל יחיד וקבוצות אוכלוסייה ברחבי המדינה. צדק סביבתי יושג כאשר כל אדם, ללא קשר למוצאו, תרבותו או הכנסתו, ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה בה חיים, לומדים ועובדים".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, ארגונים להגנת הסביבה התעסקו בעניינים אקולוגים טהורים, כגון, שימור חיות בר ושמורות טבע, התפוצצות אוכלוסין, מיחזור וצריכת אנרגיה. מבקריו טוענים כי מושג הצדק החברתי מטה את תשומת הלב של הארגונים הירוקים מהמטרות האקולוגיות אל שיקולים אנתרופומרופיים של גזענות, פערי מעמדות, וסקסיזם, כל זאת בגלל ששיקולים אלו גורמים לחוסר שוויון בנטל הסביבתי. לשיטת המבקרים הטיית תשומת הלב הזו נובעת מרצון להיות "פוליטיקלי קורקט" וגורעת מהמשאבים המופנים למטרות הסביבתיות ה"אמיתיות". נשמעים גם טענות נגד גישה בלתי מדעית שרווחת בארגונים לצדק הסביבתי לגבי טיב הקשר בין פגיעה סביבתית בבריאות קבוצות מעוטי יכולת למיניהן. לדוגמה, אודות הקורולציה שנמצאה בין שכבות חברתיות חלשות למפגעים סביבתיים נטען כי הגורם לה הוא לו הקלות בה הממסד יכול לפגוע בשכבות אלו אלא כי השכבות החזקות יותר פשוט מצליחות לברוח או להתגבר על הפגיעה.

ישנה גם ביקורת מכיוון חסידי האקולוגיה העמוקה הטוענים כי כדי לפתור את משבר הסביבה מן השורש יש להתנער כליל מההתמקדות האנתרופוצנטרית בבני האדם והבעיות שלהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]