צום יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בעבר לציון יום פטירתו של יהושע בן נון.

הקשר לרעידת אדמה ולבית המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של יהושע מוזכר, עוד מהמאה ה-2, בהקשר של רעידת אדמה[1]. התאריך עצמו, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה[2]. ישנו גם אזכור מפורש של רעידת אדמה כסיבה לצום יהושע:

צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש

מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות[3]

ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 363 בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית המקדש נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה[4]. מכאן, לפי החוקר אלחנן ריינר, שככל הנראה צום יהושע הוסט לתאריך י"ח באייר בעקבות רעידת אדמה זו, ונוסף יסוד רעידת האדמה לזכר יהושע[2]. העובדה כי תאריך י"ח באייר, היה לימים לתאריך שבו צוין מותו של רבי שמעון בר יוחאי (ל"ג בעומר), והתכונה המיוחסת לרשב"י של הרעדת אדמה, בדומה ליהושע, הביאה את ריינר למסקנה כי המיתוס הגלילי של יהושע בן נון התגלגל במיתוס של הרשב"י. במסגרת גלגול זה, אומץ י"ח באייר כיומו של הרשב"י והר מירון כמקום פולחנו[2].

תאריך הצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממקורות שונים עולים ימים שונים בהם צוין הצום, כשבמקורות המוקדמים התאריך הוא י"ח באייר, ובמקורות המאוחרים התאריך מוקדם לסוף חודש ניסן.

במקורות הקדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר[1]. עדות זו מופיעה בכתובת שהתגלתה בבית כנסת העתיק בתל רחוב, ושם כתוב[5][6]:

[...אלין] צומ[י]ה דכ[ו]ל[ה] שתה[... ניסן [...] כז בה א[יר] יח בה כב בה

במאה ה-7 כבר קיימת עדות ברורה לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

ועדות נוספת מהמאה ה-8:

פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ

צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ

אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ

רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ

במקורות המאוחרים ובספרי ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצום מצוין לראשונה במקורות המאוחרים בספר הלכות גדולות[7] בכ"ו בניסן בתור התאריך בו נפטר יהושע, גם בסידור רש"י[8] ובמחזור ויטרי[9] הוא מוזכר באותו תאריך. בכלבו[10] מופיע הצום בתאריך כ"ח בניסן וכן בארחות חיים עם גרסה לפיה הצום בכ"ט בניסן[11].

גם בספרי ההלכה המאוחרים מופיעות כמה גרסאות[12], למעשה לא נוהגים לצום את צום יהושע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בן עמי, ירון. 2014. על מה צמים בל"ג בעומר, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
  2. ^ 1 2 3 אלחנן ריינר, יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון, תרביץ כרך פ' חוברת ב' (טבת-אדר ה'תשע"ב), 179-218.
  3. ^ מרדכי מרגליות, הלכות ארץ ישראל מן הגניזה, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ד-1973
  4. ^ סגל, חגי, תשס"ו, אפשר לכבות, מקור ראשון. מצוטט באתר חדרי חרדים
  5. ^ מתוך הערך ל"ג בעומר באתר הויקי של ד"ר אורי אמיתי
  6. ^ חגי משגב, רשימת צומות מבית הכנסת ברחוב, לשוננו ע"ז, ב-ד, אלול ה'תשע"ה.
  7. ^ הלכות תשעה באב
  8. ^ סימן תקמ"א
  9. ^ סימן רע"א
  10. ^ סימן ס"ג
  11. ^ עמוד רי"ד
  12. ^ משנה ברורה, סימן תק"פ, סעיף קטן ד'