צום מיצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צום מיצים או דיאטת מיצים היא סוג של דיאטת דה-טוקסיפיקציה (דיאטה שמיוחסת לה הסגולה לטיהור הגוף מרעלים) שעל פיו יש לצרוך רק מיצי פירות וירקות בתקופת הצום.

בגלל הצורה הנוזלית, המזון מתעכל במהירות והתהליך דורש אנרגיה מועטה יחסית. לעתים צום מיצים משווק יחד עם תוספי מזון או במסגרת תרפיה רחבה יותר.

סיבות לצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הסיבות לצום מיצים נמנות רצון לאבד משקל וניסיון להיגמל מהתמכרות כלשהי כגון עישון, אכילת יתר או שתיית קפה. יש המשתמשים בצום מיצים כדרך רפואה אלטרנטיבית לטיפול בכאב, בסרטן, בדיכאון, בדלקת מפרקים, בזיהום קשה, במחלות חיסון עצמי ועוד.

התומכים בצום מיצים מאמינים כי הוא גורם להפחתת כמות האנרגיה הנדרשת לעיכול ולכן לגוף יש יותר אנרגיה לסלק רעלים. מכיוון שהרעלים נמצאים במגוון איברים שונים בגוף, דיאטות מיצים שונות מכוונות כלפי אזורים שונים בגוף. לדוגמה, רבים מהמטופלים בצום מיצים מאמינים כי ההימנעות מאוכל מוצק מאפשרת לגוף להשתקם ולרפא את עצמו מנזק ועייפות הנגרמים מהלחץ המתמיד של העיכול. לעומת זאת, צום של מים בלבד, יגרום לגוף לשרוף מאגרי סוכרים וגליקוגן ויסתפק בפחות אינסולין, דבר שייתן ללבלב מנוחה. צומות אחרים מכוונים כלפי הכבד, הכליות, מערכת השתן, כיס המרה, המוח, מערכת החיסון[1]. עם זאת, אין ראיות מדעיות לאף אחת מטענות אלו‏[2][3].‏‏

שיטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצום לרוב אורך בין 3 ימים לשבוע, ויש המבצעים תהליך זה מספר פעמים השנה. יש המבצעים את הצום במסגרת חופשה בספא, לעתים בארץ אחרת, כגון תאילנד.

בגלל שמיץ טהור מכיל מעט מאוד סיבים, לעתים נעשה שימוש בחוקן או חומר משתן טבעי כדי לגרום לסילוק יעיל של הפסולת מהמעיים. שיטה נוספת היא הוספת פסיליום למיץ. הפסיליום אינו נספג בגוף אבל סופח כמויות גדולות של מים, כך שהוא יוצר את הנפח הדרוש לפעילות מעיים תקינה.

סוגי מיצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהפירות והירקות המשמשים למיצים הם:

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביצוע צום מיצים יש להקפיד לשמור על איזון תקין של ויטמינים ושאר חומרי תזונה. אמנם, אין תופעות לוואי ידועות המיוחסות לצום מיצים אך יש מצבים רפואיים, כמו סוכרת, שעלולים להחמיר עקב שתיית מיצים מסוימים. כמות גדולה של מיצים מירקות ופירות חומציים במיוחד כגון עגבניות ופירות הדר עלולים להפר את רמת ה-PH בגוף.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממסד המדעי טוען כי אין כל הוכחה כי צום המיצים ודיאטות דה-טוקסיפיקציה אכן מצליחות להשפיע על רמת הרעלים בגוף. לדעתם, הטיפול אמנם בלתי מזיק אך לכן גם מהווה בזבוז משאבים ומוליך אנשים שולל. לטענתם, סביר להניח כי ההרגשה הטובה שלא פעם נלווית לצום המיצים מגיעה רק מההפסקה של צריכת חומרים מזיקים ומאפקט פלצבו ולא כתוצאה חיובית של המיצים. על פי ד"ר קתרין קולינס, דיאטנית ראשית בבית הספר לרפואה סנט ג'ורג' בלונדון, "מושג הדה-טוקסיפיקציה (de-tox) הוא המצאה שיווקית בלבד... הרעיון כי למפולת של ויטמינים, מינרלים וחומרים משתנים הנצרכים בתקופה של 2–7 ימים יכול להיות אפקט לטווח ארוך על הגוף, הוא גם כן מיתוס שיווקי"‏[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Juice Fast. מאמר באנגלית של Cathy Wong באתר about.com
  2. ^ Scientists dismiss 'detox myth'‎, באתר ה-BBC,‏ 5 בינואר 2009
  3. ^ Medical Breakthroughs: Juice Fasting, באתר WILX.COM,‏ 18 בנובמבר 2003
  4. ^ Lester libel bill published, באתר "sense about science"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.