צוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לבנין שותה צוף מסתוונית היורה

צוףאנגלית: nectar) הוא תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצר ברקמות מיוחדות, המכונות צופנים (nectaries), בצמחים מסוימים. הצוף מושך אל הצמח בעלי-חיים שונים הניזונים ממנו. עבור הצמח, זהו אמצעי משיכה זול מבחינה אנרגטית, משום שאינו מכיל חלבונים. בעלי-החיים הנמשכים אל הצמח בעקבות הצוף, מספקים לצמח צרכים שונים. השימוש הנפוץ ביותר בצוף הוא למטרות האבקה: תוך כדי מגע באיברי הצמח ואכילת הצוף, בעל-החיים בא במגע עם גרגרי האבקה של הצמח, וכך מעביר אותם ממקום למקום, כאשר חלקם מגיעים אל צלקות הפרחים, ליצירת הפריה. קיימים שימושים נוספים לייצור צוף. למשל: צמחים מסוימים מייצרים צוף על-מנת למשוך אליהם נמלים, המגינות עליהם מפני טריפה בידי בעלי-חיים אחרים. הרכב הסוכרים בצוף קשור למאביק של הצמח: פרחים המואבקים על ידי ציפורי שיר, עטלפים וזבובאים מייצרים צוף העשיר בחד סוכרים גלוקוז ופרוקטוז ואילו צוף צמחים המואבקים על ידי קוליבריים, דבורת דבש, עשים ופרפרים מכיל יותר סוכרוז[1][2]. הצוף שנאסף על ידי דבורת הדבש, מהווה את המרכיב עיקרי בדבש אותו אנו אוכלים.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baker, H.G. & Baker, I. (1983) Floral nectar sugar constituents in relation to pollinator type. Handbook of Experimental Pollination Ecology (eds C.E.Jones & R.L.Little), pp. 117–141.
  2. ^ Perret, Mathieu, et al. "Nectar sugar composition in relation to pollination syndromes in Sinningieae (Gesneriaceae)." Annals of Botany 87.2 (2001): 267-273.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]