צופיות לבני הנעורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת החלק השני של הספר "צופיות לבני הנעורים", ינואר 1908

הספר צופיות לבני הנעורים (Scouting for Boys) פורסם בשנת 1908 והוא הספר הראשון שנכתב על תנועת הצופים. הספר נכתב ואוייר על ידי רוברט באדן פאואל, מייסד התנועה. הספר מבוסס על חוויות ילדותו, ניסיונו בקרבות מאפקינג במלחמת הבורים השנייה ועל מחנה הניסיון באי הברונזה שבאנגליה. הספר "צופיות לבני הנעורים" הוא הספר הרביעי הנמכר ביותר במאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"צופיות לבני הנעורים" (1908) הוא שכתוב של באדן פאואל לשני ספרים מוקדמים יותר שכתב במהלך שירותו הצבאי: "סיירות וצופיות" (Reconnaissance and Scouting) משנת 1884 ו"עזרים לצופיות" (Aids to Scouting) משנת 1899. ספרים אלו שימשו את הצבא הבריטי באימונים. במאפקינג, באדן פאואל גייס ואימן נערים בגילאי 12-15 כדוורים, שליחים ומאוחר יותר כסוחבי פצועים כדי שהגברים יוכלו להתפנות ללחימה. כשחזר לאנגליה בתום המלחמה, גילה באדן פאואל שבבתי הספר החלו להשתמש בספריו. הוא החליט לשנות את פרסומיו הצבאיים ולהתאימם לבני הנעורים.

הספר פורסם בשישה חלקים, 70 עמודים כל חלק, מינואר עד מרץ 1908. ששת החלקים היוו הצלחה גדולה וכמתוכנן הפכו לספר אחד ב-1 במאי 1908. הספר תורגם ל 87 שפות שונות. בשנת 1948 הספר עדיין נמכר בכמות של 50,000 עותקים בשנה.

משנת 2010 מחלקת תנועת הצופים העבריים את הספר במהדורה מיוחדת בסיום קורס החמישיות המסכם של שכבה ט', המסכם את תקופת החניכות בתנועה. חלוקת הספר הינה אות סמלי למעבר מחניך לחבר בתנועה, איש שכבה בוגרת.