צופי צבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צַבָּר עולמי היא עמותת בת של תנועת הצופים העבריים שפועלת בארצות הברית, מערב אירופה, מדינות ברית המועצות לשעבר, אוסטרליה והונג קונג. מטרתה לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב ישראלים שגרים במדינות אלה. הפעולות מתקיימות בעברית, והחניכים פועלים במסגרות דומות לתנועת הצופים בישראל, ועוברים בין השאר קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית. סה"כ בהנהגת צבר 21 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי. צבר היא מסגרת חינוכית פעילה לבני ישראלים לשם חיזוק הזהות הישראלית-יהודית וציונית, שמירת קשר עם התרבות הישראלית-ציונית ומדינת ישראל, ומתן כלים לחניכי השכבה הבוגרת להתמודדות עם שאלת חזרתם ארצה.

  • אוכלוסיית יעד מוגדרת - ילדי הישראלים השוהים בחו״ל בגילאי 10 - 19, דוברי עברית כשפת אם.
  • שימוש בשפה העברית בלבד.
  • זהות ישראלית אותנטית - תכני תנועת הצופים, מדי התנועה, שימוש בסמלים וטקסים לאומיים - הכול בגוון ישראלי.
  • מסלול הגשמה לבוגרי התנועה - חזרה לישראל וגיוס לצה"ל ("גרעין צבר").

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיית "הירידה" מתמקדת בהגירת ישראלים לארצות שונות, וצפון אמריקה היא המוקד המרכזי להגירה זו - מספרים רשמיים מצביעים על כ-450,000 ישראלים (כולל ילדיהם) השוהים בצפון אמריקה (משרד החוץ, דו"ח פנימי, 1990).

תנועת הצופים לקחה על עצמה את המשימה של בניית גשר ודיאלוג עם ילדי היורדים, אלה שבחירת ההורים העמידה אותם בסיטואציה הקשה של זהות כפולה. תנועת "הצופים" עוסקת בכך מאז סוף שנות השבעים. סדר היום של "צבר" הוא ציוני, ועוסק באוכלוסייה הישראלית השוהה בצפון אמריקה ולאחרונה, אף במדינות הגירה נוספות. "צבר" פונה בעיקר אל הילדים ובני הנוער שזה לא מכבר באו, ושנותרה בהם זיקה לתרבות הישראלית, לשפה העברית ולישראל כמרכז משני לחייהם (חברתית, משפחתית ותרבותית).

שבטי צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1977 פועלים בארצות הברית שבטי צופים המיועדים לילדי ישראלים. תחילת הפעילות בימי שליח הצופים יצחק יניב, אשר ארגן בניו יורק פעילות תנועתית לילדי שליחים מישראל, וכעבור מספר שנים התחילו להצטרף לפעילות גם ילדי משפחות ישראליות שחיפשו קשר ישראלי חברתי. מודל הפעילות הוא הקמת שבטים מקומיים מקבילים לאלה בארץ, עם סממני פעילות דומים ככל האפשר. הפעילות נערכה מתחילתה במרכזים קהילתיים יהודיים, אשר לא הבינו בתחילת הדרך מדוע ההתעקשות לפעול בעברית דווקא, ומדוע לא לשתף בפעילות ילדים יהודים מהקהילה המקומית. בתוך מספר שנים, בראשית שנות השמונים, בתקופת השליחים דובי עופר וחגי שמואלי, פותח מודל הפעילות והארגון על פיהם מאוגדים השבטים במסגרת הנקראת "צבר", ומהווה למעשה חלק אינטגרלי של תנועת הצופים בישראל. הפעילות התפתחה להיקף יבשתי נרחב, והוקמו כ- 15 שבטי צבר בכל ריכוזי הישראלים בארצות הברית ובקנדה, כשהחשובים בהם הם השבטים בקווינס בניו יורק, ב"וואלי" בלוס אנג'לס, בפאלו אלטו בקליפורניה, בבוסטון ובמיאמי.

המדריכים הבוגרים הם סטודנטים ישראלים בעלי רקע תנועתי המגויסים להפעלת השבטים בשכר סמלי, המנוסים שבהם ובעלי רקע צופי ישראלי - יוצרים אווירה ישראלית חינוכית הסוחפת בני נוער ישראלים להצטרף. הפעילות כוונה מראשיתה לבני נוער בעלי זיכרון ישראלי ברור השולטים עדיין בעברית עדכנית ומחפשים פעילות דומה לאלה של חבריהם בישראל. כבר ב- 1985 השתתפו בפעילות באופן סדיר ושילמו "מסי שבט" למעלה מ- 2,000 חניכים ביבשת (מספר גבוה מאוד אף בהשוואה לפעילות תנועות נוער ציוניות יהודיות וותיקות). ההצלחה נזקפה בעיקר הודות לצורך שהפעילות ממלאת עבור בני הנוער הישראלים, והיא הובילה באופן טבעי ליצירת מסלולי חזרה לארץ וגיוס לצה"ל. משנת 2009 פועלת גם הנהגת "צבר" במערב אירופה, הכוללת שבטים באנגליה והולנד.

שבטי הנהגת צבר:

התנועה מופעלת על ידי מרכז הנהגת "צבר" בניו יורק. בהנהגה, מלבד השליח המרכזי, מאוישת משרת רכז הדרכה, שאחראי למעשה על ההפעלה השוטפת של "צבר", התכנים החינוכיים, ליווי השבטים ופרויקטים שונים ברמת ההנהגה (הכשרת צוות בוגר, סמינרים, פיתוח מנהיגות צעירה בתנועה, סמינר שכבה בוגרת ועוד). בכל שבט מאותרים שני סטודנטים ישראלים בעלי רקע וניסיון בהדרכה, המהווים את הצוות הבוגר של ההנהגה, ואחראים על הפעלת השבטים - ארגונית וחינוכית.

גרעין צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעיני העלייה של צופי "צבר" הםהתארגנות של בני ישראלים השוהים בצפון אמריקה וקנדה בגילאי 18 - 19, לחזרה ארצה לשרות צבאי. מטרתו של הגרעין - יצירת מסגרת תומכת לקבלת החלטה לעלות ארצה ולהשתלבות בחיי קיבוץ, שירות צבאי, ובחברה הישראלית בכללה. התוכנית מאורגנת על ידי תנועת הצופים ונתמכת על ידי משרד הקליטה, מחלקת הגשמה, והסוכנות היהודית. בשנת 1985 התארגן לראשונה גרעין של חניכי צבר בכיתה י"א מכל רחבי היבשת. הגרעין היה יוזמה משותפת של שליח הצופים דאז, חגי שמואלי, ושל שליח יהודה הצעיר אריק שחף, איש קיבוץ גלעד, אשר זיהו את הצורך הקיים אצל חניכי התנועה בארצות הברית במסגרת תומכת שתאפשר להם להתגייס לצה"ל ללא הוריהם, והבינו שהגשמה תנועתית קלאסית בהצטרפות לגרעין ישראלי תנועתי קיים והתגייסות לנח"ל לשירות צבאי עם גב "משפחתי" של קיבוץ אם חזק - תאפשר מתן תשובה הולמת לחיילים הבודדים. לאחר מספר סמינרים והכנה, נשלחו 12 מחניכי הגרעין בתום שנת הלימודים למחנה עבודה עם מסגרת תנועתית של גרעין נח"ל לקיבוץ מגל, וכעבור שנה בסוף כיתה י"ב, יצאו 10 מהם לישראל, התגייסו לנח"ל במסגרת גרעין הצופים אליו שויכו, ונקלטו בקיבוצו של שחף, קיבוץ גַלְעֵד. גרעין נוסף התארגן בארצות הברית ב- 1986 ויצא בשנת 1987 לקיבוץ חצרים. בשנת 91 הפכו גרעיני צבר למסורת שנתית קבועה עם הקמת גרעין "חזור" על ידי יוסי פתאל, שליח הצופים, איל עירון, רכז המפעלים, ועמית שכטר מדריך הגרעין: הגרעין מנה כ-17 בני נוער מארצות הברית, שעלו ארצה ואומצו בקיבוץ חצרים, ומאז, בכל קיץ עולים ארצה מס' ישראלים בני יורדים מצפון אמריקה כדי להגשים מטרתם להתגייס לצה"ל. מדי שנה גדל מספר החניכים המצטרפים לגרעין, עקב תפוצה של פרויקט גרעין צבר וציונות. הדבר הביא (מאז קיץ 2004) לחלוקת הגרעין לשניים (מזרח ארצות הברית ומערב ארצות הברית וב-2005 אף ליצירת גרעין נוסף שהוקם בטורונטו, קנדה.

התגבשות הגרעין נעשית בחמישה סמינרים בארצות הברית. במהלך המפגשים החניכים בוחנים את החלטותם לעלות ארצה ומתגבשים כקבוצה. בכל קיץ מגיעים החניכים לישראל ומתמקמים בקיבוץ אשר בוחר לאמצם. במשך 3 חודשים עליהם להתנדב בקיבוץ ובמשק ולחזק את העברית באולפן. בתקופה זו מתחיל תהליך גיוס מזורז לצה"ל, רישומם בבסיס הקליטה והמיון ומיונם לתפקידים שונים. לאחר 3 חודשים בקיבוץ מתגייסים החניכים לצה"ל וממשיכים להוות גרעין. בתור היותם חיילים בודדים (חייל בודד), רובם מגיעים מדי סוף שבוע לקיבוץ.

גרעיני צבר בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת גרעין צבר עלו עד כה לארץ בני נוער רבים כדי לשרת בצה"ל.

הגרעין המקורי החלוצי התארגן בארצות הברית כבר ב- 1985, ועלה לארץ בקיץ 86 למסגרת נח"ל בקיבוץ גַּלְעֵד, ושנה לאחר מכן ב- 1987, יצא גרעין שני לקיבוץ חצרים. היה זה ניסיון ראשוני לבנות מסגרת לחניכים המעוניינים לחזור ארצה.

גרעין ראשון - שנת 1991: במסגרת גרעין "חזור" הגיעו 17 חניכים שנקלטו בקיבוץ חצרים.

גרעין שני - שנת 1992: במסגרת גרעין "אב"א" (אנו באנו ארצה) הגיעו 27 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

גרעין שלישי - שנת 1993: במסגרת גרעין "אחווה" (אנחנו חוזרים הביתה) הגיעו 30 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

גרעין רביעי - שנת 1994: במסגרת גרעין "לה"ב" (לחזור הביתה ביחד) הגיעו 17 חניכים לקיבוץ גלעד.

גרעין חמישי - שנת 1995: במסגרת גרעין "עמית" הגיעו 27 חניכים לקיבוץ גשר הזיו.

גרעין שישי - שנת 1996: במסגרת גרעין "גשר" הגיעו 22 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שביעי - שנת 1997: במסגרת גרעין "נחשול" הגיעו 34 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין שמיני - קיץ 1998: במסגרת גרעין "יובל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ עמיעד.

גרעין תשיעי - קיץ 1999: במסגרת גרעין "גבולות" הגיעו 26 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין עשירי - קיץ 2000: במסגרת גרעין "עשור" הגיעו 16 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

גרעין 11 - קיץ 2001: במסגרת גרעין "של"מ" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 12 - קיץ 2002: במסגרת גרעין "אייל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ יפתח.

גרעין 13 - קיץ 2003: במסגרת גרעין "לביא" הגיעו 35 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

גרעין 14 - קיץ 2004: במסגרת שני גרעינים הגיעו 50 חניכים

גרעין 15 - קיץ 2005: במסגרת שלושה גרעינים הגיעו 93 חניכים לקיבוץ עין השופט וקיבוץ נוסף.

חץ וקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים החלה להפעיל בשנת 1981 בשיתוף הגדנ"ע בצה"ל את תוכנית "חץ וקשת" – 5 שבועות של הכרות אינטנסיבית ומרגשת עם ישראל לנוער ישראלי החי בתפוצות. בכל שנה במהלך חופשת הקיץ מגיעים במסגרת "חץ וקשת" מאות בני נוער ישראלים מחו"ל, וחוברים לבני גילם מתנועת הצופים העבריים בישראל, למסע משותף וחוויתי ברחבי המדינה הכולל טיולים מצפון עד דרום, שבוע גדנ"ע צבאי, הכרות עם החברה הישראלית, התמודדות עם שאלות של זהות יהודית וציונות ויצירת קשרים לכל החיים. את חץ וקשת מדריכים חיילים וקצינים של צה"ל, ובאוטובוסים יושבים יחד ילדים ישראלים מכל רחבי העולם עם חניכי תנועת הצופים מישראל. תוכנית זאת מיועדת יותר לבני ישראלים החיים בחו"ל שנולדו שם או שהזיקה שלהם לישראליות נחלשה עם הזמן, ובדרך כלל לא חניכי "צבר" אינם משתתפים בתוכנית זו. החל משנת 2009 הצטרפו לתוכנית גם עשרות צעירים מחבר המדינות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]