צופי צבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תנועת הצופים הקימה בשנת 2009 את תנועת הצופים העבריים העולמית- "צופים צבר עולמי". התנועה רואה את העבודה עם בני ישראלים ויהודים החיים בתפוצות כשליחות לאומית וכצו השעה, ותמשיך לפעול לחיזוק הקשר של העם היהודי למולדתו וליצירת קשרים הדוקים בין צעירים יהודים ברחבי העולם. זאת, במטרה לפתח זהות יהודית אקטואלית ורלוונטית, הנוגעת לכל צעיר יהודי באשר הוא.

"צופים צבר עולמי" מכוונת את עיקר פעילותה לשמירת הקשרים עם הקהילה היהודית בתפוצות, העמקתם וחיזוקם. בנוסף, כחלק מהיותה של תנועת הצופים תנועה בינלאומית, אנו מקיימים קשר עם ארגוני צופים אחרים בעולם, קשר המתבצע בעיקר דרך חילופי משלחות וסמינרים משותפים.

"צופים צבר עולמי" פועלת ברחבי העולם- צפון אמריקה, מערב אירופה, מדינות ברית המועצות לשעבר, אוסטרליה והונג קונג.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ומתמיד הייתה תנועת הצופים העבריים מעורבת בהובלת תהליכים לאומיים ושינויים חברתיים במדינת ישראל. תפיסת האחריות החברתית של הצופים הובילה להקמתן של אין ספור יוזמות ותכניות, שמטרתן הייתה להשתתף בבניין הארץ ובמשימות הלאומיות. חניכי תנועת הצופים ובוגריה לקחו חלק פעיל בהתיישבות והקמת קיבוצים, בקליטת עלייה, בהקמת שבטי צופים באזורי פריפריה, בשילוב נוער בסיכון ועוד. המחויבות של התנועה למדינת ישראל ותושביה לא נעצרה בגבולות המדינה: כבר בעשורים הראשונים להקמתה פעלה תנועת הצופים בשליחות המדינה בתפוצות, במטרה לחזק את הזיקה של יהודי העולם למדינת ישראל ולפתח תודעה של ערבות הדדית בקרב העם היהודי.

הנהגת צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט הצופים הראשון לילדי ישראלים הוקם בקווינס, ניו יורק, בשנת 1979 והיה מיועד לשמש מרכז פעילות צופית בעברית לילדי שליחים ודיפלומטים ישראליים. השבט היחיד צמח להנהגת צבר – 24 שבטי צופים תוססים בכל רחבי צפון אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה והונג קונג, המקיימים פעילות שבועית לאלפי ילדים ישראלים שהוריהם בחרו לחיות בחו"ל. שבטי הנהגת צבר מהווים מרכז קהילתי לישראלים המקומיים, וסוחפים את ההורים להתנדבות ופעילות קהילתית. ההנהגה מחנכת את חניכיה לאהבת הארץ ומחזקת את תחושת השייכות שלהם לישראל, תוך שימת דגש על שימור העברית וההכרות עם ישראל העכשווית והרלוונטית להם. בשבטי הצופים עוזרים לילדים להתמודד עם הזהות הכפולה שלהם ונותנים מענה לילדים המעוניינים לבקר בישראל או לעלות לארץ.

בחבר המדינות פועלים כ- 30 מועדוני נוער בשיתוף משרד ראש הממשלה, נתיב, העוסקים בפעילות שבועית בנושאים כגון זהות יהודית, תרבות ישראל ושימור הקשר עם ישראל.

שבטי הנהגת צבר:

גרעין צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופים גרעין צבר הינו גרעין ייחודי של תנועת הצופים, אשר החל את דרכו בשנת 1991,ומאז צמח לכדי 17 גרעינים ויותר מ-350 עולים בשנה, מכל רחבי העולם. גרעין צבר נתמך על-ידי משרד העלייה והקליטה, משרד ראש הממשלה, האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, הסוכנות היהודית, נפש בנפש ופרויקט מסע. חברי הגרעין הם צעירים וצעירות יהודים ובני ישראלים בני 18 עד 23 השוהים בחו"ל ובוחרים לחזור/לעבור לחיות בארץ, במטרה לשרת שירות מלא בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית כאזרחי מדינת ישראל. עם הגיעם ארצה נקלטים חברי הגרעין על ידי תנועת הצופים ועוברים להתגורר בקיבוץ/ ישוב קולט אשר משמש להם בית חם ותומך החל מהגיעם ארצה, דרך שירותם הצבאי ועד לשחרורם מהצבא

תכנית גרעין צבר נועדה להוות מעטפת חברתית תומכת לחיילם בודדים באמצעות הבניית גרעין ומתן ליווי צמוד. 

מטרות גרעין צבר

  • יצירת מסגרת קבוצתית של תמיכה וליווי לצעירים יהודים ובני ישראלים, אשר בחרו לחזור / לעבור לגור בישראל, על מנת לשרת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל.
  • יצירת מסגרת תומכת ומייעצת בתהליך החיבוטים הנפשיים והחברתיים, טרם המעבר לישראל.
  • סיוע בתהליך הקליטה האישי והקבוצתי בישראל, לכל אורך התכנית.
  • טיפוח רשת בוגרים ייחודית, מפתחת ומעצימה.

בתהליך של חמישה סמינרי הכשרה שמפעילה תנועת הצופים,  עוברת הקבוצה בחו"ל הכנה חברתית ורגשית, לומדת על הנעשה בארץ מבחינה תרבותית, פוליטית וחברתית, ועורכת היכרות עם הצבא הישראלי - תפקידיו החברתיים ודרכי פעולתו. עם הגיעם ארצה, בחודשים אוגוסט במחזור הקיץ /דצמבר במחזור בחורף, נקלטים חברי הגרעין על-ידי קיבוץ מאמץ, אשר משמש להם כבית חם ותומך. בשלושת החודשים הראשונים בישראל, עוברים חברי הגרעין תהליך של קליטה ומיון לצה"ל, לומדים באולפן עברית, עוברים תהליך גיבוש קבוצתי, מטיילים בארץ ולומדים על ישראל, וכל זאת כדי לסגור עד כמה שניתן את הפער בינם לבין בוגרי מערכת החינוך הישראלית. בחודש נובמבר למחזור הקיץ / מרץ למחזור החורף מתגייסים חברי הגרעין לצבא, ומשרתים בכל יחידות צה"ל השונות, לרוב בתפקידים וביחידות מובחרות. במהלך השירות הצבאי רוכשים חברי הגרעין חברים חדשים, חוויות מבגרות ותחושת שייכות לארץ. תנועת הצופים מלווה את חברי הגרעין עד שחרורם מצה"ל, ועוזרת להם במידע אודות זכויותיהם, אפשרויות עבודה ולימודים בישראל.

גרעיני צבר לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1991 גרעין ראשון: במסגרת גרעין "חזור" הגיעו 17 חניכים שנקלטו בקיבוץ חצרים.

1992 גרעין שני: במסגרת גרעין "אב"א" (אנו באנו ארצה) הגיעו 27 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

1993 גרעין שלישי: במסגרת גרעין "אחווה" (אנחנו חוזרים הביתה) הגיעו 30 חניכים לקיבוץ נחל עוז.

1994 גרעין רביעי: במסגרת גרעין "לה"ב" (לחזור הביתה ביחד) הגיעו 17 חניכים לקיבוץ גלעד.

1995 גרעין חמישי: במסגרת גרעין "עמית" הגיעו 27 חניכים לקיבוץ גשר הזיו.

1996 גרעין שישי: במסגרת גרעין "גשר" הגיעו 22 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

1997 גרעין שביעי: במסגרת גרעין "נחשול" הגיעו 34 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

1998 גרעין שמיני: במסגרת גרעין "יובל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ עמיעד.

1999 גרעין תשיעי: במסגרת גרעין "גבולות" הגיעו 26 חניכים לקיבוץ יפתח.

2000 גרעין עשירי: במסגרת גרעין "עשור" הגיעו 16 חניכים לקיבוץ אשדות יעקוב איחוד.

2001 גרעין 11: במסגרת גרעין "של"מ" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

2002 גרעין 12: במסגרת גרעין "אייל" הגיעו 20 חניכים לקיבוץ יפתח.

2003 גרעין 13: במסגרת גרעין "לביא" הגיעו 35 חניכים לקיבוץ דגניה א'.

2004 גרעין 14: במסגרת שני גרעינים הגיעו 50 חניכים גרעין "ניצן" אומצו בקיבוץ דגניה א'. גרעין "ירדן" אומצו בקיבוץ דגניה ב'.

2005 גרעין 15: במסגרת שלושה גרעינים הגיעו 93 חניכים לקיבוץ עין השופט ומעוז חיים.

החל מקיץ 2006 גדלה התכנית מידי שנה.

קיץ 2006- גרעינים בקיבוצים- סאסא, כפר הנשיא, עין חרוד איחוד, יראון

קיץ 2007- גרעינים בקיבוצים- יפתח, גדות, יזרעאל, טירת צבי, מעוז חיים

קיץ 2008- גרעינים בקיבוצים- שדה אליהו, בית העמק, ברעם, שמיר, הזורע, יפתח

קיץ 2009- גרעינים בקיבוצים- דגניה א', לביא, אורטל, מלכיה, יראון, עין השופט, טירת צבי, יזרעאל, סאסא

קיץ 2010- גרעינים בקיבוצים- ניר יצחק, כנרת, חולית, בארות יצחק, מלכיה, שדה אליהו, בית העמק, יפתח, שמיר, ברעם, חצרים

קיץ 2011- גרעינים בקיבוצים- יפתח, דגניה א', הזורע, שער הגולן, רגבה, סעד, מגן, לביא, חניתה, דן, גבע, חולית

קיץ/ חורף 2012- גרעינים בקיבוצים/ישובים- טירת צבי, נווה איתן, מעלה גלבוע, אורים, ניר עוז, עין השלושה, מלכיה, שדה אליהו, מעוז חיים, כנרת, חיפה, חצרים, ניר יצחק, בארות יצחק

קיץ/ חורף 2013- גרעינים בקיבוצים/ ישובים- שדה בוקר, גניגר, כיסופים, דברי, עלומים, בית רימון, יחיעם, עין דור, אפיקים, בית זרע, ירושלים, רעננה, מגן, חניתה, חולית, לביא

קיץ/ חורף 2014- גרעינים בקיבוצים/ ישובים- כנרת, גבע, ניר יצחק, יבנה, להב, רעננה, נווה איתן, עין השלושה, בארות יצחק, שער הגולן, רגבה, סעד, מגן

כיום מגיעים מידי שנה כ 350 משתתפי גרעין צבר בשני מחזורים- קיץ וחורף.

כמו כן, קיימת התייחסות למשתתפים המעוניינים לקיים אורח חיים דתי הנקלטים בקיבוצים דתיים.

חץ וקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים החלה להפעיל בשנת 1981 בשיתוף הגדנ"ע בצה"ל את תוכנית "חץ וקשת" – 5 שבועות של הכרות אינטנסיבית ומרגשת עם ישראל לנוער ישראלי החי בתפוצות. בכל שנה במהלך חופשת הקיץ מגיעים במסגרת "חץ וקשת" מאות בני נוער ישראלים מחו"ל, וחוברים לבני גילם מתנועת הצופים העבריים בישראל, למסע משותף וחוויתי ברחבי המדינה הכולל טיולים מצפון עד דרום, שבוע גדנ"ע צבאי, הכרות עם החברה הישראלית, התמודדות עם שאלות של זהות יהודית וציונות ויצירת קשרים לכל החיים. את חץ וקשת מדריכים חיילים וקצינים של צה"ל, ובאוטובוסים יושבים יחד ילדים ישראלים מכל רחבי העולם עם חניכי תנועת הצופים מישראל. תוכנית זאת מיועדת יותר לבני ישראלים החיים בחו"ל שנולדו שם או שהזיקה שלהם לישראליות נחלשה עם הזמן, ובדרך כלל לא חניכי "צבר" אינם משתתפים בתוכנית זו. החל משנת 2009 הצטרפו לתוכנית גם עשרות צעירים מחבר המדינות.

קרוואן הידידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוואן הידידות הוא פרויקט הדגל של תנועת הצופים בתחום השליחות בתפוצות. הקרוואן הוא להקה של 10 מדריכים ומדריכות מהשכבה הבוגרת של תנועת הצופים בישראל, אשר יוצא למסע הופעות בפני עשרות קהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב. למעלה מ-40 שנה שקרוואן הידידות מביא איתו את השירים, הריקודים והרוח הישראלית ליותר מ-300 אלף איש בכ-42 מדינות ביבשת האמריקאית. הקרוואן הראשון יצא ב-1972 וחרש את ארה"ב עם אקורדיון וגיטרה כשהוא מתארח אצל מאות משפחות מארחות ומשאיר אחריו רושם חיובי בל יימחה. כיום, עם ג'י.פי.אס ומערכת הגברה משוכללת, הקרוואן עדיין חורש את היבשת עם אותה המתודה ואותה המטרה: לחגוג את הקשר של ישראל והקהילה היהודית בארה"ב. ההצלחה המסחררת של הקרוואן בעשרות שנות קיומו הביא לגידול מתמיד בביקוש, שנענה ע"י תנועת הצופים בהרחבת הפרויקט משנה לשנה.כיום מונה הקרוואן 40 מדריכים ב – 4 להקות שונות, שיחד מצליחות להגיע להיקף חסר תקדים של הופעות וקהילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]