צופן דה וינצ'י (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צופן דה וינצ'י
שם הסרט במקור: The Da Vinci Code
בימוי: רון הווארד
הפקה: בריאן גרייזר
ג'ון קאלי
תסריט: דן בראון (סופר)
עקיבא גולדסמן
שחקנים ראשיים: טום הנקס
אודרי טוטו
איאן מק'קלן
ז'אן רנו
אלפרד מולינה
פול בטאני
מוזיקה: האנס צימר
חברת הפצה: קולומביה פיקצ'רס
תאריך יציאה לאקרנים: 18 במאי 2006
משך הקרנה: 149 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 125,000,000 $
דף הסרט ב-IMDb
טום הנקס כרוברט לנגדון ואודרי טוטו כסופי נווה, ובידיהם הקריפטקס
טום הנקס כרוברט לנגדון ואודרי טוטו כסופי נווה, ובידיהם הקריפטקס

צופן דה וינצ'י הוא סרט קולנוע משנת 2006 המבוסס על רב-המכר צופן דה וינצ'י מאת דן בראון. הסרט היה אחד מהסרטים הכי מבוקשים ב-2006, והקרנת הבכורה שלו התקיימה בליל הפתיחה של פסטיבל קאן ב-17 במאי 2006. יום אחד לאחר תאריך זה, ב-18 במאי, החלה הקרנתו של הסרט ברחבי העולם, והקרנתו הראשונה בארצות הברית הייתה ב-19 במאי.

בגלל פרשנויות שנויות במחלוקת להיסטוריה של הנצרות שנעשו בספר ובסרט, הם ספגו ביקורת נוקבת מהכנסייה הקתולית. מספר בישופים אף המליצו לקהילות שלהם להחרים את הסרט. לרוב ההקרנות המוקדמות התלוו הפגנות מחאה מחוץ לאולמות הקולנוע, והביקורות הראשוניות היו מעורבות. אולם, בשבוע הראשון לאחר תחילת ההקרנה יוצרי הסרט הרוויחו למעלה מ-224 מיליוני דולרים בכל העולם, כאשר הסרט היחיד שעבר את צופן דה וינצ'י מבחינת רווחים היה מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית'. הסרט ממוקם במקום השני מבחינת רווחים לשנת 2006, ועד ל-2 בנובמבר של אותה שנה יוצריו הרוויחו 756,270,019 דולרים. פס הקול של הסרט, שהולחן על ידי האנס צימר, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב עבור היצירה המקורית ביותר בשנת 2007.

תוכן עניינים

[עריכה] עלילת הסרט

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.
עמוד ראשי
ערך מורחב – עלילת הספר

לאחר שהמשטרה החשאית הצרפתית נתקלת בתעלומה קשה לאחר רציחתו של אוצר מוזיאון הלובר, ז'אק סונייר, היא מזעיקה את רוברט לנגדון, פרופסור לאיקונולוגיה. אל לנגדון מצטרפת מפענחת צפנים משטרתית בשם סופי נווה (נכדתו של סונייר) וביחד הם מתחילים לגלות שרשרת רמזים שסונייר השאיר ביצירות של דה וינצ'י.

בזו פשה, הקצין המנהל את החקירה, חושד כי לנגדון הוא הרוצח בעקבות בקשה שנכתבה בדיו סתרים על רצפת המוזיאון. נווה מזהירה את לנגדון שפשה רודף אחריו והם נמלטים מהמוזיאון ומתחילים בחיפוש אחר הרמזים שהותיר אחריו סונייר.

בינתיים, מתברר כי הרוצח האמיתי הוא לבקן בשם סילא החבר בארגון הדתי אופוס דאי. ראש האופוס דאי, בישוף ארינגרוסה, שלח את סילא על מנת שזה יאתר את מיקומו של הגביע הקדוש. גביע זה הוא חפץ אגדי המצוי ברשותו של מסדר ציון (שבראשו עמד בעבר דה וינצ'י) ונאמר עליו כי ביום שהוא ייחשף בפני העולם תתמוטט הכנסייה הקתולית. כיוון שהאופוס דאי היה זקוק בדחיפות לתמיכת הכנסייה, ארינגרוסה פעל בנחישות להשמדת הגביע.

לאחר גילוי רמזים נוספים (וביניהם קריפטקס המכיל מידע על מיקום הגביע) מגיעים לנגדון ונווה לביתו של ההיסטוריון סר לי טיבינג. טיבינג מציג את התאוריה שלו כי הגביע הוא בעצם מריה מגדלנה. טיבינג גם טוען שמגדלנה היא אם ילדתו של ישו, וכן שישו התכוון להפוך אותה למנהיגת הנצרות לאחר מותו. הכנסייה הסתירה את קיומה של הבת, שרה, כיוון שזה הזיק לדימויו של ישו כבן האלוהים.

בינתיים סילא מגיע לאחוזת טיבינג אך נלכד על ידיו ועל ידי נווה. לנגדון, נווה וטיבינג טסים במטוסו הפרטי של האחרון לאנגליה ומבקרים בטמפלרים (שנטען כי הם האבות המייסדים של מסדר ציון). סילא משוחרר על ידי "המורה" (אדם לא ידוע העומד מאחורי הרצח של סונייר ואירועי היום האחרים) ולוקח את טיבינג בשבי. זמן קצר לאחר מכן מתברר כי רמי לגלודק, משרתו של טיבינג, משתף פעולה עם "המורה" ונרצח על ידו.

במקביל, לנגדון ונווה מגיעים לקברו של אייזק ניוטון ושם לנגדון מגיע לפתרון החידה. אולם, לפני שהוא מצליח לפתוח את הקריפטקס הם נתפסים על ידי טיבינג, שכעת מתברר כי הוא "המורה". לאחר עימות קצר טיבינג נעצר על ידי המשטרה הבריטית ולנגדון ונווה נוסעים לכנסיית רוזלין. בכנסייה זו נווה מגלה כי היא הנצר האחרון לשושלת ישו, וכי סבה היה נשיא המסדר. נווה פוגשת את סבתה ואת אחיה, שאת מותם סונייר נאלץ לביים.

[עריכה] הבדלים בין הסרט לספר

בתחילת הספר נאמר שלנגדון נמצא בפריז בבית מלון, ובזמן השינה מעירים אותו מפאת ביקור של אחד מאנשי המשטרה החשאית בצרפת. בסרט מפריעים ללנגדון באמצע הרצאה על סמלים.

בספר כאשר מדובר על מות הוריה של סופי מבהירים לה שזאת לא הייתה תאונה, אלא שהוריה נרצחו בכוונת זדון, בגלל קשרם למסדר ציון ולשושלת הטמפלרים. בסרט מראים כאילו פלשבק [זיכרון] של סופי מהתאונה בה מתו הוריה שקרתה מכיוון שהסתובבו אליה ולא שמו לב לכביש.

בסרט כאשר מראה סיר לי טיבינג ללנגדון וסופי את הסימנים ב"סעודה האחרונה" שמוכיחים את הקשר של לאונרדו דה ויצ'י להערצת האלים ולמסדר ציון הוא מראה להם בעזרת תוכנת מחשב את הצורה של הגביע [V] שנוצרת בין ישו למרים המגדלית [מריה מגדלנה], בספר אין שום זכר לדבר שכזה.

- בסרט לאחר הבריחה מבנק הכספות של ציריך, בזו פשה בכבודו ובעצמו בא לבית החולים אל מנהל הבנק ומבקש ממנו להפעיל את האיתורית שבשריונית שלו.

- בסרט רואים שמודיעים לסילאס להגיע לשאטו וילט. בספר לא.

בספר סילאס תופס את לנגדון בחדר בודד בו הוא יושב לבד לאחר שכבר פירק את הקופסא והוציא את הורד וקרא את מה שכתוב מתחתיו. בסרט סילאס תופס את לנגדון מול עיניהם של לי וסופי ולא בחדר נפרד וכל זה קורה לפני שלנגדון מפענח את הסוד שמתחת לורד או בכלל מצליח לפרק את הקופסא. הוא מצליח לפענח את העניין עם הורד רק כשהם נמצאים בטיסה.

בספר לאחר שסילאס תפס את לנגדון בשאטו וילט ופגע בו לקח לו זמן לחזור להכרה ואז עוד הרבה זמן להתאוששות. בסרט לנגדון אפילו לא איבד את הכרתו.

בסרט כאשר לי טיבינג מבקש להכין את המטוס שלו באמצע הלילה הוא אומר שיעד הטיסה הוא ציריך. ואז לאחר מכן הם מבקשים מהטייס לשנות את היעד ללונדון לאחר שלנגדון בזמצן הטיסה פיענח את הצופן שמאחורי הורד בקופסא. בספר יעד הטיסה הוא בבירור לונדון. כנראה בגלל שבספר לנגדון פיענח את הצופן שבקופסא לפני הטיסה .

מבחינה כרונולוגית , הקשר בין גנרל בזו פשה לבין בישופ אינגרוסה מתגלה בסרט הרבה לפני מאשר בספר.

בסרט בזו פשה הוא חבר בשורות האופוס דאי. ומראים כי הבישופ אמר לו שהוא פגש את לנגדון ושלגדון הודה במעשה הרצח, ושהוא גם אמר שהוא ימשיך לרצוח עוד אנשים ומכאן ההנחה של בזו פשה ונחישותו שלנגדון הוא האשם.

בספר כאשר סופי לנגדון ולי מגיעים ללונדו לכנסיית ההיכל הם רוצים להיכנס אך אלו אינן שעות הביקור והסיור המותרות בכנסייה לכן מה שעומד בדרכם הוא נער צעיר המנקה את הכנסייה. בספר מתואר הצורה שבה הם הצליחו להיפתר ממנו. –בסרט כל החלק עם הנער הושמט. כפי הנראה בסרט הכנסייה בכלל לא עגולה כפי שהיא מתוארת בספר.

בסרט יש חלק שבו רמי אומר לסילאס שהוא המורה.

בספר לאחר שלנגדון מבין שכנסית ההיכל היא אינה המקום הנכון לחפש בו, צץ רעיון בראשו ללכת לספריה של איזו אוניברסיטה. הם הולכים לשם ויש חלק ארוך שבו מתוארת פגישתם עם הספרנית ועזרתה אליהם. ואילו בסרט הם לא נכנסים לספריה, הם פוגשים בסטודנט באוטובוס ונכנסים דרך הפלאפון שלו למאגר הנתונים של הספרייה ומשיגים את המידע שלו הם זקוקים.

בספר לאחר שלנגדון וסופי מגיעים למוזיאון ומסתכלים על הפסל של אייזק ניוטון ולא מקבלים תשובה מידית לפתרון הקריפטקס הם מנסים לחפש תשובה במקום אחר והולכים להיכל שקרוב למוזיאון שמתברר שהוא בכלל בשיפוצים, הם לא יודעים זאת ומובלים לתוך מלכודת, שם בתוך ההיכל הנטוש מחכה להם לי. בסרט לי מופיע ליד הפסל של אייזק ניוטון במוזיאון, מוציא אקדח מסוג מדוזה ומאיים על לנגדון וסופי ומוביל אותם –רק אז להיכל הנטוש.

בספר כאשר הם מאויימים בהיכל הנטוש על ידי לי, הוא שואל את לנגדון לגבי הצופן, לנגדון טוען שהוא לא יודע ובנסוף אומר "גם אם הייתי יודע לא הייתי אומר לך" בסרט זה בדיוק הפוך. לי מאיים על סופי ואומר לה שהיא חייבת להגיד לו את הצופן או שהוא יורה בה, או בלנגדון. היא אומרת שהיא לא יודעת וגם "גם אם הייתי יודעת לא הייתי אומרת לך."

לאחר פתיחת הקריפטקס ופגישתה של סופי עם אישה כלשהי [ לא מתואר הקשר] היא מראה לה תמונה שלה עם משפחתה. היא גם מראה לה כתב עיתון בו כתוב שכל המשפחה שלה מתה בתאונת דרכים ושם המשפחה שלה הוא "סן קלר" ולא סונייר. San kler – san glear [סן גלר – דם קדוש ]. היא מספרת לה שסונייר רצה להגן עליה כי היא הצאצא היחידי של ישו שנותר בחיים. לפי הספר שום דבר מאלו לא קרה.

לפי הסרט האח של סופי באמת מת. בספר לא.

בסרט כאשר לנגדון חוזר לפריז הוא נחתך בגילוח והדם שלו שנוזל על הריצפה מזכיר לו את קו הורד. הוא הולך לפי הקו הזה עד שהוא מגיע ללובר. בספר לא מוזכר שום דבר כזה.

[עריכה] אתרי צילום

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בניגוד לכתוב, בספר יש איזכור לכך שבתמונת הסעודה האחרונה, החיבור בין ישו למגדלנה, יוצר את האות האנגלית M ולא כפי שנכתב שאין איזכור לאות V.

[עריכה] התגובות לסרט לפני ואחרי יציאתו לאקרנים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] תגובת צוות ההפקה והשחקנים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] קמפיין השיווק

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] צוות השחקנים

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים