צורת היקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש לבדוק את התוכן ולהתאים למינוח המקובל, חומר מיושן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור המציג את התפשטות היקום.

צורת היקום הוא מונח בקוסמולוגיה המתייחס לגאומטריה ולמטריקה של היקום.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאורית התפשטות היקום, התאוריה המקובלת כיום על רוב הקוסמולוגים, גורסת כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו מאז הוצרותו של היקום במפץ הגדול. מתאוריה זו עולות שלוש אפשרויות לגבי עתידו של היקום:

  1. תאוריית היקום הפתוח: ההתפשטות תמשך לנצח הגלקסיות יתרחקו זו מזו עוד ועוד והיקום יתקרר.
  2. ההתפשטות תעצר לאט לאט עד שהיקום יגיע למצב סטטי.
  3. תאורית היקום הסגור: ההתפשטות תעצר ותחל התכווצות של היקום בחזרה לעבר נקודה אחת.

כמות החומר ביקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שיקבע את עתידו של היקום הוא כמות החומר בו - אם היא גדולה מספיק כדי ליצור כוח משיכה הדדי שיבלום את התפשטות היקום ואולי יכוץ אותו בחזרה, אם לאו. בעוד מדידת החומר הנראה ביקום נחשבת פשוטה יחסית, מדענים מנסים כבר שנים ארוכות לקבוע את כמות החומר האפל ביקום, ורק תשובה לשאלת כמות החומר הכללית ביקום תיתן תשובה לשאלת עתידו.

משמעות התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות תאוריה זו היא כי המרחק בין הכוכבים והגלקסיות הולך וגדל, כך שבסופו של דבר יאבדו כל הכוכבים בחלל האינסופי. במצב זה, בשל פיזור כמות האנרגיה של היקום, שהיא סופית (ומוגבלת) במהותה, יגיע היקום למצב של קיפאון.

התפתחויות השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-20 הייתה מחלוקת בין מדענים אם תאוריה זו נכונה, והיו שהאמינו שהיקום ישוב ויתכווץ בכיווץ גדול (ההפוך למפץ גדול) אולם לאחרונה התגלו עדויות התומכות בתאוריית היקום הפתוח. בנוסף, לאחרונה ישנן תאוריות הגורסות כי לא רק שהתפשטות היקום לא תעצר, אלא שקצב ההתפשטות יגדל, עקב כוחות דחייה הנוצרים בריק שבין הגלקסיות. לפי תאוריה זו תתרחש התפשטות אינפלציונית של היקום, כלומר כזו שהקצב שלה גדל.