צו מילאנו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צו מילנו)
צו מילאנו או האדיקט של מילאנו (בלטינית: Edictum Mediolanensium) הוא כתב הכרזת סובלנות דתית שהוצא באימפריה הרומית בשנת 313 תחת שמם של הקיסר המערבי קונסטנטינוס והקיסר המזרחי ליקיניוס בעת שהותם במילאנו.
הצו קובע כי הדת הנוצרית הפכה לדת מותרת (Religio licita) באימפריה וכי יש לאפשר לבני הדת הנוצרית, ולבני כל הדתות אחרות, חופש לקיים את דתם בגלוי, מבלי שהדבר יוביל להתנכלות מצד מוסדותיה הרשמיים של האימפריה, ובכך אוסר על רדיפות על רקע דת.
בנוסף לכך קובע הצו כי יוחזרו לכנסייה הנוצרית כל רכוש או מקום התכנסות אשר הוחרם ממנה על ידי האימפריה.
צו דומה, שיצא שנתיים קודם לכן על ידי קיסר המזרח גלריוס, גם הוא הבטיח הגנה מפני רדיפות לנוצרים, אם כי צו זה היה פחות מובהק ברוח הסובלנות הדתית שבו, ומתייחס לדת הנוצרית כאל איוולת שניתן למחול עליה, ולא כאל דת שוות־מעמד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
