ציד מכשפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תחריט עץ משנת 1508 המציג הענשת מכשפות.

ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף. בדרך כלל החשודים היו נשים, אך גם גברים הוצאו להורג עקב האשמה בכישוף. בניגוד לדעה הרווחת ציד המכשפות היה קטן יחסית בימי הביניים. הרדיפה האמיתית תפסה תאוצה בתחילת המאה ה-15, תום ימי הביניים ותחילת הרנסאנס.

ציד המכשפות החל בגרמניה ואיטליה, והתפשט כמגפה ברחבי מערב אירופה וגם ביבשות אחרות. מספר מקרי המוות כתוצאה מהציד מוערך ב- 40,000 עד 100,000.

בשנת 1692 התרחש ציד המכשפות בסיילם שבמסצ'וסטס.

ציד מכשפות הוא גם כינוי בהשאלה לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. בפרט זכתה לכינוי זה פעילותו של הסנאטור ג'וזף מקארתי, אשר האשים אמריקאים רבים בהיותם קומוניסטים. סגנונו של מקארתי הביא ליצירת המושג מקארתיזם.

מבחני מכשפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לאמונה הרווחת באותה עת על טיבן של מכשפות, נבחנו בני אדם החשודים בכישוף. רבים מן המבחנים היו קטלניים, היינו אם החשודה לא הייתה מכשפה, והייתה אמורה לצאת זכאית, היא הייתה מתה במהלך הבדיקה. מכאן נטבע המושג "ציד מכשפות" ככינוי למצב אבסורדי שבו אדם נענש, באותה החומרה, בין אם הוא אשם או זכאי כאשר הוא נשפט במשפט שדה, או על ידי הדעה הרווחת בקהל.

  1. מכשפה צפה במים. החשודה הושלכה מצוק גבוה אל תוך מים עמוקים כשידיה ורגליה קשורות. אם טבעה, יצאה זכאית. אם נחלצה, הורשעה כמכשפה והוצאה להורג בשריפה או בתלייה.
  2. למכשפה יש נקודה בגוף, שאינה מדממת כתוצאה מדקירה. החשודה נדקרה בחיפוש אחר נקודה כזו. אם נמצאה נקודה כזו החשודה הורשעה כמכשפה, אם לא נמצאה הנקודה, החשודה הייתה מספיקה לדמם למוות.
  3. למכשפה יש שומות או פיסות בשר בולטות, ונקודות חן גדולות שלא הופיעו בילדותם (במיוחד על הפנים). שחיות מחמד עשויות למצוץ. גופה של החשודה נסרק בחיפוש אחר סימנים כאלה.
  4. מגע של מכשפה מפסיק את הקללה שהטילה. החשודה התבקשה לגעת במאשימים (המקוללים כביכול), כדי לראות אם מגעה יפסיק את התופעה שהוגדרה כקללה (התכווצויות ועוויתות).
  5. מכשפה יכולה לברוח אם היא בסכנה אפילו כשידיה ורגליה קשורות, לכן היו קושרים מכשפות ושורפים אותן על המוקד. אם היא הייתה בורחת, היא הייתה מכשפה, אם לא היא הייתה יוצאת זכאית כשנשרפה למוות.

ציד מכשפות בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציד מכשפות ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסורי כישוף ביהדות

התורה אוסרת על כישוף, ואף גזרה דין מוות על העוסקים בו, כנאמר: "מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז). שני מקרים ידועים של ציד מכשפות מהמקורות הם: הרג המכשפות שנעשה בידי שאול המלך, עליו מסופר בביקורו אצל בעלת האוב בעין דור (שמואל א', כ"ח), ובתלמוד מסופר על רבי שמעון בן שטח שהרג שמונים מכשפות ביום אחד באשקלון כהוראת שעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]