ציוניוני הדרך (קובץ שירים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכתו, עיצוב: אלעזר גלעד

ציוניוני הדרך, שירים שהיו ועודם, תש"ח-תשל"ח הוא קובץ שירים או שירון, הכולל 232 שירים אהודים שנהגו לשיר בציבור בתקופת השנים תש"ח 1948 עד תשל"ח 1978. נערך על ידי גיל אלדמע, גלעד בן-שך ואמנון שילוני, ובראשו הקדמה של יצחק לבני. ראה אור בהוצאת "רשות השידור, חטיבת התוכניות הקלות ברדיו" בירושלים, והוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב במהדורות רבות.

שם הספר הוא על פי השורה הראשונה בשיר שירת הנודד מאת אהרן אשמן: "הי, ציוניוני הדרך,".

הקובץ כולל שירים של משוררים ופזמונאים, מוסיקאים ומלחינים מאז שלהי המאה ה-19 והמאה ה-20, בהם: שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, נעמי שמר, חיים גורי, אברהם זיגמן, יעקב שרת, יחיאל מוהר, יעקב אורלנד, יוסי בנאי ויורם טהרלב, יוסף נצר, מוני אמריליו, איתן פרץ, משה וילנסקי, דובי זלצר, שלמה ארצי, יוסי גמזו, עמנואל זמיר, עמוס מלר, שלום חנוך, ירון לונדון, דוד ברק, שייקה פייקוב, נחום היימן, חיים חפר, יוסף שריג, דידי מנוסי, אהוד מנור, מתי כספי, מרים ילן-שטקליס, אברהם חלפי, יוחנן זראי, רחל שפירא, אלכסנדר ארגוב, נורית הירש, ע. הלל, דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק.

"ציוניוני הדרך" מבטא את רוח הזמן שמתקופת הקמת המדינה ב-1948 ועד המהפך בשנת 1977, את מנעד הרעיונות, המוסכמות החברתיות והמוסריות והמאוויים של החברה הישראלית; כמו גם את הטעם התרבותי והמוסיקלי של מגזרים רחבים בה. בהקדמה כתב לבני על ערכם של קובצי שירים ופזמונים, לדעתו "הם איזכור של תקופות שעברו, של ימי היידיש והלדינו, של חלוצים, עליות ומלחמות, של ילדותנו ונעורנו. השירים החסידיים שהורינו אהבו לשיר לנו, חוזרים אלינו לעתים קרובות כשאנחנו לבדנו, ואיש אינו שומע. אני מניח שהם חשובים לנו מפני שהם מעלים זכרונות, ולאנשים יכולים להיות זכרונות גם ממקומות שמעולם לא היו בהם".‏[1]

פרקי הספר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרקים נקראו על פי שמות שירים ידועים ואהודים, ומבחירתם משתמע מנעד ערכים אופייני של החברה הישראלית, לפי עורכי הקובץ.

הוי ארצי מולדתי - שירים על ארץ ישראל, על ירושלים, על כינון היישוב היהודי החדש בה ועל המערכות הצבאיות; כולל את השירים: "הוי ארצי מולדתי", "שם הרי גולן", "ביתי אל מול גולן", "אלעד ירד אל הירדן", "נגן לי ירדן", "עין גדי", "שיר ערש נגבי", "שיר הבוקרים", "הורה היאחזות", "ספירת מלאי", "אומרים ישנה ארץ", "ירושלים האחרת", "ערב שח", "באר בשדה", "שיעור מולדת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "אליעזר בן-יהודה", "ארץ ישראל יפה", "מרדף", "היו זמנים", "אור וירושלים".
מי שחלם - על רגשות ותקוות במעגלי ההוויה הישראלית: המשפחה, הצבא והאומה; כולל את השירים: "מי שחלם", "מה אברך", "אליפלט", "הרעות", "שנינו מאותו הכפר", "הוא לא ידע את שמה", "בן יפה נולד", "עמק דותן", "היה הוא אפור", בשביל אל הבריכות", "הקרב האחרון",
זמר שכזה - שירים אהובים ועל אהבה, ושירים על שירים. כולל את השירים: "זמר שכזה", "מקהלה עליזה", "ככה סתם", "אתם זוכרים את השירים", "ניגון עתיק", "ערב בא", קול אורלוגין, "השעות הקטנות של הלילה", "סתם יום של חול", "לקראת שבת", "יש לי ציפור קטנה בלב", "חייך וחיי", "היום יום", "מלאך מסולם יעקב", "פנס בודד", "אגדת דשא", "הבובה זהבה", "יוסי ילד שלי מוצלח", "גלית", "הי טירלי" "זמר נודד", "ספני שלמה המלך", "דבש".
חופים - שירי געגועים ועונות השנה, נופים ואהבה. כולל את השירים: "חופים", "שיר משמר", "שיר לערב שבת", "צפור שנייה", "שיר היונה", "על אם הדרך", "בואי כלה", "נאסף תשרי", "כמו צמח בר", "פגישה לאין קץ".
אדבר איתך - שירים על יחסי אהבה וזוגיות. כולל את השירים: "אדבר איתך", "זמר שלוש התשובות", "לא פעם, בקיץ", "זמר נוגה", "יום יום אני הולך למעונך", "שיר של יום חולין", "לאורך השדרה שאין בה איש", "בשל תפוח", "קומי צאי", "בעלייתי שם יפתי", "ריח תפוח ואודם שני", "לי-לך", "האם אמרו לך פעם", "כשאת אומרת לא", "זמר אהבה לים", "אותך", "פרח הלילך", "ערב של שושנים", "טיול לילי", "רוח סתיו", "סתיו בחלונות", "שיר סתיו", "יא ירח", "מגדלור", "שיר כלולות", "סליחות", "לפנות ערב", "אהובתי שלי לבנת צואר", "ברית עולם", "בלדה על נערי שגדל", "וידוי", "עטור מצחך זהב שחור", "את תלכי בשדה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמ' 5.