ציורי מערות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ציורי מערות הם ציורים שנמצאים על קירות מערות ותקרות. לרוב מתייחסים לאלה שמוצאם פרהיסטורי. הציורים המוקדמים ביותר במערות באירופה מקורם כנראה בתרבות האוריניאקית, לפני כ-40,000 שנה, והם נמצאים במערת אל קסטיו בקנטבריה שבספרד. מטרת ציורי המערות מתקופת האבן הקדומה אינה ידועה. הראיות מצביעות על כך שהן לא נועדו רק לקישוט אזורי המגורים, שכן במערות בהן הופיעו הציורים לא נמצאו סימני חיים מתמשכים. ולעתים קרובות הן נמצאו במערות שאין אליהן גישה קלה. תאוריות מסוימות טוענות כי הן נועדו לתקשורת עם אחרים, בעוד שתאוריות אחרות מייחסות להן תכלית דתית או טקסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת ובספרד נתגלו כמעט 350 מערות המכילות אמנות מהתקופה הפרהיסטורית. בתחילה, גיל הציורים היה נושא שנוי במחלוקת, שכן שיטות כמו תיארוך פחמן-14 יכולות להפיק תוצאות מטעות אם הדגימות זוהמו על ידי חומר ישן או חדש, ומערות וסוככים סלעיים מלאים בפסולת מתקופות זמן רבות. אבל טכנולוגיה מאוחרת אפשרה לתארך את הציורים באמצעות דגימת הפיגמנט עצמו וסימני החריכה על הקירות.

ציורי המערות העתיקים ביותר הידועים כיום נמצאים במערת אל קסטיו בצפון ספרד ומתוארכים לסביבות 40,000 שנה. תאריך זה תואם את הראיות הידועות המוקדמות להומו סאפיינס באירופה, אולם מתאים גם לתקופתו האחרונה של האדם הניאנדרטלי. בשל גילם, מרבית המדענים מייחסים אותם לאדם המודרני אולם ישנם גם כמה מדענים המשערים שנעשו על ידי האדם הניאנדרטלי[1].

ציורי המערות השניים בעתיקותם, לפחות באירופה, נמצאים במערת שובה בצרפת. הציורים עשויים להיות בני 35,000 שנה על פי תארוך רדיואקטיבי, המגיע ל-33,000 לפנה"ס (התקופה הפלאוליתית המאוחרת). חלק מהחוקרים מאמינים כי הציורים מתקדמים מדי לעידן זה ומתלבטים לגבי התיארוך. עם זאת, נלקחו דגימות רבות, כולל סימני החריכה והציורים עצמם, וכן מבעלי חיים ופחם שנמצאו ברצפת המערה ושניהם מראים שהיו שתי תקופות של יצירה במערה בשובה: לפני 35,000 שנה ו-30,000 שנה. אחת ההפתעות הייתה שרבים מהציורים שונו שוב ושוב במשך אלף שנים, מה שאולי מסביר את הבלבול לנוכח ציורים עדינים באיכותם שצויירו, לכאורה, בתקופה מוקדמת יותר‏[2].

באוסטרליה נמצאו ציורי מערות בארץ ארנהם, בציורים מופיעות חיות גדולות שמעריכים כי נכחדו כבר לפני למעלה מ-40,000 שנה, מה שהופך את האתר למועמד אחר הציור העתיק ביותר שנמצא. עם זאת, הגיל המוצע תלוי בהערכה של תקופת ההכחדה של המינים המתוארים לכאורה. באתר אוסטרלי נוסף נמצאו רישומי פחם שתוארכו ל-28,000 שנים, מה שהופך אותו לאתר העתיק ביותר באוסטרליה ובין העתיקים ביותר בעולם שיש עליהם תאריך אמין ומקובל.‏[3]

נושאי ודפוסי הציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים הנפוצים ביותר בציורי מערות הן חיות פרא גדולות, כגון: ביזון, סוס, שור הבר, ואיילים. בנוסף, העתקים של יד אדם ודפוסים מופשטים שנעשו בעזרת אצבעות. המינים שנמצאו בתדירות הגבוהה ביותר היו מתאימים לציד על ידי בני אדם, אבל לא בהכרח היו הטרף הטיפוסי בפועל ולא תאמו לעצמות במערה. לדוגמה הציידים במערת לאסקו השאירו בעיקר עצמות איילים, אך מין זה אינו מופיע כלל בציורי המערה, במקומם מופיעים ציורים של מיני סוסים נפוצים. ציורים של בני אדם היו נדירים ובדרך כלל נעשו בהיעדר פירוט יתר לעומת בעלי החיים. אחד ההסברים האפשריים לכך נובע מהיות הצורה האנושית אסורה בטאבו דתי.

פיגמנטים בהם השתמשו כללו אוכרה אדומה וצהובה, המטיט, תחמוצת מנגן ופחם עץ. לפעמים צללית החיה הייתה חקוקה בסלע ראשון, ובכמה מערות כל או רוב התמונות היו חקוקות באופן זה.

מיקומי המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי מערות מהכף המערבי בדרום אפריקה
ציור של אדם שניצוד על ידי חיה במקלטי הסלע בבהימבטקה בהודו
ציורי מערות באזור סנטה ברברה בארצות הברית

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי מערות שנמצאו במערת אפולו 11 בנמיביה מתוארכים עד כה מכ-23,000-25,000 לפנה"ס.‏[4]

בפארק דראקנסברג בדרום אפריקה נמצאו ציורי מערות שסבורים כי הם בני 3,000 שנה. הציורים של אנשי סן שהתיישבו באזור לפני כ-8,000 שנים מתארים חיות ובני אדם וחושבים שהם מייצגים אמונות דתיות. דמויות אנושיות נפוצות יותר באמנות הסלע של אפריקה מאשר באירופה.‏[5]

בשנת 2002, צוות ארכיאולוגים צרפתי גילה את ציורי מערות לאס גאל בפאתי הרגייסה באזור הצפון המערבי של סומלילנד סומליה, שראשיתו סביב 5,000 שנים. הציורים מתארים שתי חיות פרא ופרות מעוטרות. הם כוללים רועים, שמאמינים כי הם אלה שיצרו את אמנות הסלע.‏[6]

ציורי מערות רבים נמצאים בהרי טאסילי נאג'ר בדרום מזרח אלג'יריה. שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אמנות הסלע התגלתה לראשונה בשנת 1933 ומאז הניבה 15,000 תחריטים וציורים שמתעדים את נדידת בעלי החיים השונים, שינויים אקלימיים, ושינוי בדפוסי אוכלוסיית האדם בחלק זה של מדבר סהרה, מ-6000 לפנה"ס ועד לתקופה הקלאסית המאוחרת.‏[7]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפארק הלאומי קקדו באוסטרליה נמצאו ציורי מערות קדומים. אוכרה אינה חומר אורגני ולכן תארוך פחמני של התמונות הוא לעתים בלתי אפשרי. אולם ניתן לשער מתוכן הציור, מחפצים שונים או חומר אורגני שעורבב במכוון או בשוגג עם האוכרה, כדוגמת פיח.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה נמצאו מספר מערות ידועות עם ציורים. בהן מערת לאסקו ומערת שובה בצרפת ומערת אלטאמירה בספרד. וכן מערת קרסוול באנגליה ומערת מאגורה בבולגריה.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלטי הסלע בבהימבטקה מציגים את העקבות הראשונות של חיי אדם בהודו. מספר ניתוחים מצביעים על כך שכמה מהמקלטים היו מאוכלסים על ידי בני אדם במשך 100,000 שנה. סבורים כי הציורים המוקדמים על קירות המערות היו מהתקופה המזוליתית מלפני 12,000 שנה. בעוד שהציור האחרון ביותר, הכולל צורות הנדסיות, הוא מתקופת ימי הביניים. הציורים בעיקר בצבעי אדום ולבן עם מעט ירוק וצהוב ומתארים את חייהם של האנשים שחיו במערות, כולל סצנות לידה, ריקודים, טקסים וקבורה דתית ובעלי חיים.‏[8]

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור סנטה ברברה וקליפורניה בארצות הברית נתגלו מערות עם ציורים של אמנים ילידים. הציורים כוללים דוגמאות שונות טיפוסיות לאזור. וכן נמצאו פיקטוגרפים של תרבות האינדיאנים בדרום מערב ארצות הברית.

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי סרה דה קפיברה הוא פארק לאומי השוכן במדינת פיאאוי שבצפון-מזרח ברזיל. הפארק הוקם ב-1979 על מנת להגן על השרידים הפרהיסטוריים וציורי הסלע השוכנים בו, והוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1991. המערות החצובות בסלע, שהתגלו במהלך שנות ה-60, מעוטרות בציורי סלע רבים. הציורים העתיקים ביותר תוארכו לאלף ה-13 לפני הספירה, אך מרבית הציורים מתוארכים לתקופה שבין האלף ה-10 לאלף ה-4 לפני הספירה, ומשויכים לתרבויות העתיקות שהתגוררו בצפון-מזרח ברזיל (נורדסטה) ובאזור אגרסטה.

מערת הידיים היא מערה הנמצאת בפרובינציית סנטה קרוס, ארגנטינה, במרחק 163 ק"מ דרומית לקרחון פריטו מורנו. המערה נמצאת בתוך הפארק הלאומי פרנסיסקו פריטו מורנו, הכולל בתוכו אתרים רבים בעלי חשיבות ארכאולוגית ופליאונטולוגית. בשנת 1999 העניק אונסק"ו למערת הידיים מעמד של אתר מורשת עולמית. מרבית ציורי הידיים נראים כשבלונה של ידיים באפקט של נגטיב, ומלבדם יש תיאורים של בני אדם, גואנקו, ראיים, חתוליים ובעלי חיים אחרים. כמו כן, צורות גאומטריות, דגמי זיגזג, ייצוג של השמש וסצנות ציד. צבעי הציורים משתנים מאדום ללבן, שחור או צהוב. את איורי הציד מתארכים ללמעלה מ-10,000 שנים, את שבלונות היד לסביב 550 לפני הספירה ואת הרישומים הלא נגטיביים של הידיים מתארכים ל-180 לפני הספירה.

דרום מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ציורי מערות בתאילנד, מלזיה, אינדונזיה ובורמה. בתאילנד, הם קיימים במערות לאורך הגבול התאילנדי-בורמזי, המשקיפות על נהר המקונג. במלזיה הציורים העתיקים ביותר נמצאים ב"גואה טאמבון בפראק" ומתוארכים ללפני 2000 שנה. מערות נוספות נמצאות בגן הלאומי ניה והן בנות 1200 שנה.‏[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]