צילום חתונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת החתונה של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט
בחברה החרדית נהוג לצלם צילומי סטודיו באולם החתונה עצמו, לפני טקס קבלת הפנים

צילום חתונות הינו תחום בצילום העוסק בכל פעילויות הצילום הקשורות בחתונה. דבר זה יכלול לרוב תצלומים של בני הזוג ביום החתונה, צילום קבלת הפנים, הטקס עצמו ועוד.

למעשה, אף לפני המצאת הצילום הנציחו אנשים את עצמם ביום חתונתם. ציור של יאן ואן אייק משנת 1434 מתעד את נישואי הזוג ארנולפיני ומהווה דוגמה להנצחה מסוג זה.

התפתחות צילומי החתונות התרחשה בד בבד יחד עם התפתחותו של הצילום עצמו, החל מראשית המאה ה-19. תמונת החתונה הראשונה צולמה ככל הנראה בסביבות 1840, בחתונת המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט.

היסטוריית צילומי חתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית עידן הצילום לא נהגו אנשים לשכור צלם לתיעוד האירוע עצמו עקב העובדה שצילום כזה היה יקר מדי. בנוסף, כלי הצילום באותה תקופה היו מגושמים ביותר, ולפיכך רוב הצילומים נעשו בסטודיו ולא באירוע עצמו. עד לאמצע המאה ה-19 נהגו אנשים להצטלם לפני ואחרי החתונה, כשהם אינם לבושים בבגדי האירוע.

החל משנות השישים המאוחרת של המאה ה-19 החלו הזוגות להצטלם בבגדי החתונה ולראשונה היו ששכרו צלם שהיה נוכח באירוע עצמו.

ברבות השנים הטכנולוגיה השתפרה אך עדיין זוגות רבים הצטלמו רק צילום חתונה רשמי אחד. אלבומי חתונות החלו להיות נפוצים יותר לקראת 1880. בתקופה זו היו שנהגו לצלם את מתנות החתונה בין תמונות החתונה.

עם תחילת המאה ה-20 החלו להופיע תמונות צבעוניות. אולם, תמונות אלו היו יקרות ולא איכותיות ולפיכך רוב צילומי החתונה בתקופה זו נותרו עדיין בגירסת שחור-לבן. התופעה של צילום אירוע החתונה כולו הפכה לנפוצה רק לאחר מלחמת העולם השנייה בעקבות תחילת השימוש בסרט הצילום והמצאת הפלאש הקומפקטי, אמצעים אלו הפכו את הצילום לזמין יותר. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל צילום החתונות לגבש את הצורה בה רגילים לצלם כיום.

גישות שונות בצילומי חתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונות צילומי החתונה מתחלקים לשתי אסכולות עיקריות. הראשונה היא הצורה הקלאסית שהינה מלאכותית יותר: הצלם יעמיד בתנוחות שונות את המצטלמים, לעתים יצלמם יחד עם רקעים מלאכותים ועוד. השנייה היא סגנון צילום פוטוג'ורנליסטי. מונח זה בא במקור מתחום הצילום העיתונאי. צילום בסגנון זה ינסה להעביר את האירוע עצמו, ה'סיפור' המתרחש במהלך החתונה לתמונות וידגיש רגעים ורגש.

סגנון צילום נוסף השכיח באסיה ובעיקר בסין הוא צילום הנערך בסטודיו צילום. הזוגות הנישאים בוחרים סטודיו שבו הם ייערכו את צילומי החתונה שלהם ושם נערך הצילום. הסטודיו יכלול לעתים ספר ומאפר שיעזרו בהחלפת התלבושת בין הצילומים.

בחברה החרדית מקובל לערוך צילום סטודיו באולם עצמו לזוג ולמשפחת הזוג כולה. צלם החתונה מביא איתו רקעים ואביזרי צילום נוספים ועורך סדרת צילומים לפני קבלת הפנים לבני המשפחה הקרובה.

כיום צילומי החתונה לרוב זונחים את האופי המסורתי של צילום מתוכנן מראש והגישה נוטה להיות פוטוג'ורנליסטית. הדגש של הצילום הוא ללכוד את הסיפור והאווירה שבתמונה. על מנת ליצור תמונות איכותיות בסגנון זה יש צורך בתאורה טובה, קומפוזיציה איכותית ותזמון נכון.

חבילת צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבילת צילום סטנדרטית משתנה מצלם לצלם. לרוב מדובר בצילום תמונות ללא הגבלה ומספר מוקצב של הדפסת תמונות שנבחרות על ידי הזוג הנערכת בידי הצלם. צלמים רבים קובעים מספר שעות מוגבל ודורשים תוספת תשלום על כל חריגה.

בדרך כלל יקבל הזוג אלבומי חתונה בתוספת אלבומים להורים. יש גם הנותנים מספר מוקצב של תמונות שחור-לבן או ספיה.

סוג נוסף של אלבומי חתונות שהפך לפופולרי בתחילת המאה ה-21 הוא האלבומים הדיגיטליים. אלבום כזה נערך על ידי גרפיקאי באמצעות גרפיקה ממוחשבת וניתן להוסיף טקסטים, מסגרות ורקעים. הדפסה של אלבום דיגיטלי נעשית בבית דפוס והעמידות של האלבומים הללו נחשבת טובה יותר.