צילום מאקרו
| ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: בעיות ניסוח. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
צילום מאקרו הוא צילום תקריב של אובייקטים קטנים מאוד. ההגדרה הקלאסית היא שהתצלום המוקרן על גבי סרט הצילום או חיישן דיגיטלי הוא בדרך כלל באותו הגודל של האובייקט. [דרוש מקור] בזיהוי פלילי מתבצע שימוש נרחב בצילום מאקרו משום שהפרטים הקטנים בזירות הפשע או התאונה עלולים להיות משמעותיים מאוד לפענוח המקרה.
תוכן עניינים |
ציוד [עריכה]
באמצעות עדשות שתוכננו לצילומים קרובים במיוחד, הנקראות "עדשות מאקרו". חלק מהיצרנים קוראים לזה מיקרו (אשר עשוי למעשה להוות שם יותר מדויק), אבל גם עלול לבלבל.
ישנם סוגים שונים של עדשות מאקרו, תלוי באורך המוקד:
- עדשה בטווח של 50-60 מ"מ משמשת בעיקר לצילום מוצרים וחפצים קטנים.
- עדשה בטווח של 90-105 מ"מ משמשת בעיקר לצילום חרקים, ופרחים.
- עדשה בטווח של 150-200 מ"מ מאפשרת יותר "מרחב עבודה" ומשמשת לצילום חרקים, ובעלי חיים קטנים אחרים.
- מספר עדשות זום מסוגלות לספק אפשרויות מאקרו אך לא בתקריב של 1:1.
עומק שדה [עריכה]
| ערך מורחב – עומק שדה |
עומק שדה קטן הוא שיקול חשוב מאוד בצילום מאקרו, בכך שהוא מאפשר התמקדות רק באובייקט החשוב ביותר, כיוון שאלמנטים קרובים או רחוקים אפילו במילימטר עלולים לשבש את הפוקוס. בשל כך, מומלץ לצלם את אותו האובייקט מספר פעמים עם עומק שדה שונה בכל אחת מהתמונות. במצלמות דיגיטליות ובמצלמות בעלות חיישן ישנו יתרון גדול בצילום מאקרו בשל עומק השדה הרחב שהן מציעות.
תאורה [עריכה]
תאורה נכונה ושווה של האובייקט המצולם הינה בעיה שקשה להתגבר עליה בצילום מאקרו. עדשות מסוימות מסוגלות לצלם אובייקט בקירוב עד כדי שהאובייקט נוגע בעדשה, במקרה זה השמת תאורה בצילום אינה אפשרית כלל, מה שהופך צילום בתקריב קיצוני ללא מעשי, כדי "לגבור" על בעיה זאת, ישנם צלמים אשר משתמשים בעדשות טלפוטו (עדשה אשר הגודל הפיזי של העדשה קטן יותר מגודל הטווח שלה) בדרך כלל בעדשות בטווח של 100-200 מ"מ. עדשות אלה פופולריות כיוון שהן מאפשרות תאורה בין העדשה לאובייקט המצולם.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|