צילום שיניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דימות שיניים

צילום שיניים הינו אמצעי המשמש את רופאי השיניים לאבחון בעיות שיניים, פה ולסת, החל מהיווצרות חורים ועששת, אופן צמיחת השיניים הגלויות והנסתרות (כדוגמת שיני בינה), וכלה באיבוד מסת עצם. צילומי השיניים מאפשרים למטפל מבט מפורט אל תוך חלל הפה (אליו הגישה מוגבלת למדי), ובכך גם לתכנן באופן מפורט את מהלך הטיפול הנדרש, כדוגמת תכנון שתלים דנתליים וכן תכנון טיפול אורתודנטי ליישור שינים. כמו כן, צילומי השיניים מסייעים לזיהוי חד חד ערכי של בני אדם ונעשה בשימוש על ידי מעבדות זיהוי פלילי וגופים ביטחוניים שונים.

צילום פנוראמי של הפה

סוגי צילומי שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מגוון שיטות לביצוע צילום השיניים, חלל הפה והלסת. שיטות אלו תלויות במידע הנחוץ (הסיבה לביצוע הצילום), באזור המצולם (למשל מרחבי או נקודתי), עלות הצילום והטכנולוגיה הנדרשת.

ניתן לסווג את שיטות הצילום לשיטות הנפוצות הבאות:

  • צילום פנורמי (en) - משמש לשיקוף רחב של מצב הפה, השיניים והלסת, מאפשר צפייה בשיניים הגלויות, שיני החלב, לסתות, סינוסים, החניכיים ושיני הבינה, צילום זה נעשה חיצונית (ללא הכנסת ציוד צילום אל תוך חלל הפה), באמצעות מצלמה הנעה באופן רציף מסביב לראש המטופל. יתרונות הצילום טמונים במידע הרב המופק על האזור, אך הוא ניחן בחוסר דיוק ואי התאמה גבוה של קנה המידה.
  • צילום סטאטוס פריאפיקלי- משמש לשיקוף השיניים והחניכיים, מאפשר שיקוף שורשי השיניים, הכותרות, העצם ומצב החניכיים. כמו כן משמש לאבחנה ובניית תוכנית טיפול, לרבות טיפול שורש ואבחון דלקות בשקע ואורך השורש. צילום זה דורש הכנסת סרטי רנטגן אל חלל הפה ומבוצע על ידי מכשיר צילום חיצוני. הצילום הינו נקודתי, לשם צילום סטאטוס מלא יש צורך במספר רב (14-16) של צילומים.
צילום סטאטוס פריאפיקלי
  • צילומי נשך-משמש לשיקוף מצב סגירת השיניים, המרווחים בניהן, כותרות השיניים ושיקוף החניכיים, כמו כן משמש לשיקוף השיניים והלסתות מצד הגולגולת, צילום הנשך מסייע לאבחון ממוקד של עששת, אבחון ממוקד של חורים, ובדיקת כתרים וגשרים. צילום זה דורש הכנסת ציוד וסרטי רנטגן אל תוך חלל הפה ומבוצע על ידי מכשיר צילום חיצוני.
  • צילום סטאטוס מקביליות-משמש לאבחון מפורט ובניית תוכנית טיפול כללית של השיניים והחניכיים, צילום זה הינו קפדני, ומתאפיין בצילום כל שן במרכז, במסגרתו נעשיפ כ-14 צילומי סטאטוס פריאפיקליים וכן כ-4 צילומי נשך.
  • צילום צפלומטרי-משמש לרוב את רופאי האורתודנטיה (יישור שיניים), לצורך בניית טיפולים אסתטיים, צילום זה מאפשר שיקוף השניים, הלסתות, ורקמות הרכות באזור הפה. הצילום משקף את מספר כיוונים של הגולגולת, ובאמצעות תוכנת אנליזה ייעודית מבצע הדמיה של האזור המצולם.
  • תמונות פנים ושיניים וחזית השיניים-משמש בעיקר לטובת תיעוד המראה הכללי של הפה והשיניים, בעיקר בתחום האורטודנטיה, טיפולי אסתטיקה, טיפולי הבהרת שיניים, וכן לצורכי זיהוי פלילי. מדובר בצילום פוטו רגיל או דיגיטלי של השיניים ונעשה באמצעות מצלמות סטנדרטיות ועלות אמצעי פישוק השפתיים.
  • צילום C.T-משמש לבניית תוכנית טיפול הכולל השתלות שיניים (קביעת מיקום השתלים), טיפול הכולל הרמת הסינוס, עקירה מורכבת של שן כלואה וטיפולים הצורכים הדמיה תלת ממדית וכן הדמיה של חתכים ("פרוסות") של האזור. הדמיה זו מאפשרת זיהוי רקמות עצם, כלי דם, גידולים, שומן, אבחון צפיפות העצם, ואבחון מפרקי הלסת. ההדמיה נעשית באמצעות סדרה של צילומי רנטגן, במרחקים קבועים, אשר מעובדים באמצעות תוכנת מחשב לכדי הדמיה מרחבית של האזור המצולם. בשל כך גדלה חשיפת המטופל לקרינת רנטגן, וכן גדלה עלות הצילום באופן משמעותי.
  • צילום M.R.I-שיטת אבחון זו מתבססת על שדה מגנטי צירי אשר בו ממוקם האזור המצולם, השדה המגנטי גורם לספין הפרוטונים אשר נמצאים באטומי המימן אשר במולקולות המים בגוף לפנות בכיוון השדה המגנטי, תהודה מגנטית אשר נוצרת על ידי מחוללי שדה מגנטי אחרים משנה לחלקיק זמן את כיוון הספין, נתון זה נמדד, ומתורגם לכדי תמונה של הרקמות הרכות של האיבר המצולם, ובפרט החניכיים וחלל הפה. ההדמיה נעשית באמצעות מחוללי שדה מגנטי עצומים, שכן דורשים שימוש במוליכי על, קירור לטמפרטורות קיצוניות ואזור התקנה ייעודי, בשל כך גדלה עלות הדימות באופן משמעותי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Friedrich Anton Pasler‏, Heiko Visser‏, Pocket Atlas of Dental Radiology, הוצאת Thieme‏, שנת 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]