צילוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צילוק הוא כל הליך קישוט הגוף אשר מערב יצירת שריטה, גירוד, צריבה או חיתוך לא עמוק לשם יצירת צלקת בצורת דוגמאות, סמלים או מילים על העור לשם השארותם באופן קבוע.[1] בתהליך הצילוק, נוצרות צלקות על ידי חיתוך העור או צריבתו בשיטות שונות. לעתים, בעת ההחלמה, מונעים מהעור להצטלק בצורה בריאה וטבעית על מנת שהסימנים ייראו על הגוף בצורה מוחשית יותר.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילוק נראה טוב יותר על עורם של אנשים כהים מאשר קעקועים. בנוסף, במשך הצילוק משוחררים אנדרופינים אשר משרים תחושת אופוריה. כמו כן, קיימות גם סיבות דתיות, סיבות אסתטיות וסיבות חברתיות לצילוק. לדוגמה, צילוק משמש בקרב שבטים מערב אפריקאים את הסימון של מעבר בחיים לשלב הבא כגון התבגרות מינית או נישואין. כמו כן, זה משמש גם להעברה של מסרים אודות זהות הנושא אותם. כגון, הדגשת תפקידים חברתיים, פוליטיים ודתיים קבועים.[2] צילוק על בטן של נשים בקרב שבטים רבים מראה את השתוקקות האשה להפוך לאם. יכולתה לסבול את כאב הצילוק הוא אינדיקציה לבגרותה הנפשית ומוכנתה להיות עם ילדים.[3] כמה קבוצות בצפון גאנה כגון הדגומבה משתמשים בצילוק לשם ריפוי מספר חוליים כגון עוויתות, חצבת, דלקת ריאות, כאבי בטן וכו'. קיימת אמונה כי חוליים אלו מקורם בדם ובשעה שהעור נחתך בידי מרפא מסורתי ואבקה או מנה של תרופה מוכנסת לתוך הפצע, היא תזרום ישר לתוך מחזור הדם.[4] רוב האנשים באזורים שונים באפריקה אשר נושאים סימני צילוק, מעידים על השתייכותם לשבט מסוים או קבוצה אתנית.[4]

שיטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילוק אינו הליך מדויק, משתנים רבים כגון סוג העור, עומק החתך וכן אופן הטיפול בזמן הריפוי גורמים לתוצאות להיות לא צפויות. שיטה אשר עובדת על מישהו אחד עשויה לא לעבוד על אחר. לעתים הצלקות נוטות להתפשט בהתרפאות ולכן לרוב, הדוגמאות של הצילוק הן פשוטות כי פרטים מורכבים עלולים להמחק בהתרפאות.

טיבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי מודרני לצריבה

צריבה היא אחת השיטות לצילוק. היא דומה בטבעה למיתוג בעלי חיים.[5] פיסת מתכת מחוממת ונלחצת לתוך העור לשם הצריבה. מבחינה היסטורית, בשיטה זו קבעו בעלות על עבד או לשם הענשת פושעים אבל, כאומנות גוף, השיטה אינה נפוצה במיוחד בשל היותה לא מדויקת ונטיית הדוגמאות להתפשט בתהליך ההחלמה. כמו כן, לא מומלצת השיטה לאזורים עגלגלים של הגוף. שיטה טובה יותר היא צריבה על ידי ריבוי צריבות קטנות. בשיטה זו, הצריבה נעשית באזור אחרי אזור של הצריבה ולא במכה אחת. לדוגמה, על מנת ליצור צריבה בצורת האות V, שני קווים ייצרבו בנפרד על ידי פיסת ברזל ישרה ולא פעם אחת על ידי צריבת האות V.

שריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת צילוק פופולארית פחות. משתמשים בכלי ליצירת כוויות על מנת ליצור את הצילוק. השריפה בהליך זה דומה במקצת לשריפת יבלות או נגעים אחרים בעור. קצה של תייל מחומם יוצר את הכוויה.

לייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח שהותבע על ידי Steve Haworth אשר היה חלוץ בשימוש בטכניקה בתחום של אמנות גוף. המונח הטכני הוא צריבה ניתוחית חשמלית או באנגלית "electrosurgical branding". למרות שמבחינה טכנית ניתן להשתמש בלייזר רפואי לשם הצילוק, לרוב לא מדובר בקרן לייזר אמיתית אלא במכשיר שחותך וצורב את העור בדומה להליך של הלחמה. ניצוצות חשמליים קופצים מהמכשיר שמוחזק ביד ונוגעים בעור לשם יצירת הצלקת על ידי האידוי שלה. הליך זה של צילוק מדויק יותר כיוון שניתן לווסת את העומק וטבע הנזק שנעשה לעור. בשעה שבצריבה רגילה, חום מועבר לרקמות שמסביב לצריבה והן גם נשרפות וניזוקות, בצריבה מסוג זה, מאדה את העור בדיוק רב ובמהירות ששום נזק או נזק קטן בלבד נוצר לעור שמסביב. הדבר גורם לכך שהכאב וזמן הליך הריפוי הוא הרבה יותר קל וקצר.

צריבה קרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה נדירה לצריבה. דומה לטיבוע רק בהבדל עיקרי אחד. המתכת מקוררת לטמפרטורה נמוכה במיוחד (כגון טמפרטורה של חנקן נוזלי) ואז מוצמדת לעור. בשיטה זו, גורמת לשיער על הצריבה לגדול מחדש לבן ולא יוצרת שום קלואיד. שיטה זו משמשת גם סימול חיות משק.

חיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sepik River, פפואה. טקס התבגרות, Korogo Village, 1975. Franz Luthi.
Sepik River initiation – crocodile scarification. Korogo village, 1975. Franz Luthi

חיתוך העור לצורך קישוטו ואל לבלבל את המושג הזה עם פגיעה עצמית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]