צינגי דה במראהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צינגי דה במראהה
Tsingy de Bemarah
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1990, לפי קריטריונים 8, 10
שטח האתר 152,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך היערות היבשים של אנדרפנה
שנת הרחבה 2023
מידע כללי
תאריך הקמה 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 853 קילומטר רבוע, 152,000 הקטאר
מיקום
מדינה מדגסקרמדגסקר מדגסקר
מיקום מאהאז'אנגה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 18°40′00″S 44°45′00″E / 18.66667°S 44.75°E / -18.66667; 44.75
www.tsingy-madagascar.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צינגי דה במראהה (צרפתית: Tsingy de Bemaraha) הוא אתר מורשת עולמית מאז שנת 1990 המשתרע על שטח של 1,519 קמ"ר במערב מדגסקר, במרחק של 60 עד 80 ק"מ מחופי מצר מוזמביק. האזור מחולק לשמורת טבע (Réserve Naturelle Intégrale) בשטח של 853 קמ"ר בצפונו, אשר הוכרזה ב-31 בדצמבר 1927, ולפארק לאומי בשטח של 666 קמ"ר אשר הוקם לאחר מכן בדרומה של השמורה הקיימת.

ב-2023 הכרזת המורשת העולמית הורחבה לעוד 5 פארקים ושמורות במדגסקר תוך יצירת אתר המורשת העולמית "היערות היבשים של אנדרפנה".[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך נהר מאנאמבולו

צינגי דה במראהה משתרע על פני רמת במראהה שגובהה בין 150 ל-700 מטר והיא עשויה מאבן גיר קרסטית שעברה תהליכים מקיפים של בליה. אורכו כ-105 ק"מ ורוחבו כ-25 ק"מ. במזרחה של הרמה משתרעים צוקי במראהה לאורך מספר עשרות קילומטרים בכיוון דרום-צפון והנישאים 300 עד 400 מטר מעל עמק הנהר מאנאמבולו (Manambolo). מורדותיה המערביים של הרמה מתונים וגבעותיה משתפלות בהדרגה לכיוון מערב. הרמה מנוקזת על ידי מספר נחלים הזורמים מערבה לכיוון מצר מוזמביק.

האקלים מתאפיין בקיץ גשום מדצמבר עד מרץ ובחורף יבש, וכמות המשקעים השנתית מגיעה לכ-980 מ"מ בממוצע. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 26°C, והטמפרטורה הממוצעת בכל חודשי השנה אינה יורדת מתחת ל-20°C, אם כי נמדדו טמפרטורות קיצוניות של 9°C בחודש יולי ו-38°C בדצמבר.

הצמחייה בצינגי אופיינית לאזור הקרסט של מערב מדגסקר וכוללת חורש טרופי יבש וצמחיית סוואנה אופיינית. בשמורה חיים מספר מיני למורים, 53 מיני עופות והמין האנדמי של לטאת עלי אנציגי (Brookesia perarmata).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צינגי דה במראהה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היערות היבשים של אנדרפנה באתר אונסק"ו (באנגלית)