צינוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוזדור חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים

צינוק או כפי שאנשי מערכת הכליאה מכנים אותו לעתים קרובות: תא בידוד, הוא צורת ענישה שבה מונעים מאסיר כל מגע עם אנשים מלבד סוהרים ואנשי רפואה. השם משמש גם לתיאור המקום בו מתבצע העונש המסוים. צורת ענישה זו נחשבת לבין הקשות ביותר בכלא.

בדרך כלל הצינוק הוא תא קטן, נטול חלונות או בעל צוהר קטן, שבו מושם האסיר כדי לבודדו משאר אוכלוסיית האסירים, ובו הוא מבלה את כל זמנו (או את רובו המכריע) עד לתום תקופת הענישה הספציפית. בסיום פרק הענישה חוזר הנענש ומשולב עם שאר אוכלוסיית הכלואים בבית הסוהר.

צינוק נחשב במקומות מסוימים לענישה מוגזמת ואכזרית, בשל השפעותיו על מצבו הנפשי של האסיר. הטוענים בזכות השימוש בצינוק מציינים את חשיבותו לשם הפרדת אסירים המסוכנים לסביבתם משאר הכלואים. לעתים משמש תא הבידוד להגנה על אסירים שנמצאים בסכנת פגיעה מחבריהם, כסוג של מעצר הגנתי.

הצינוק מתואר באמנות, למשל בסרטו של פרנק דרבונט "חומות של תקווה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]