צינור הגז מגרב-אירופה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| צינור הגז מגרב-אירופה מסומן בצהוב | |
| סוג | צינור גז טבעי |
|---|---|
| מדינות | אלג'יריה, מרוקו, ספרד |
| מוצא | אלג'יריה |
| יעד | ספרד |
| עובר דרך | מרוקו |
| מפעיל | Europe - Maghreb Pipeline LTD |
| אורך | 1,620 ק"מ (1,010 מייל) |
| קוטר | 1,219 מילימטר (48 אינץ') בחלק היבשתי עד אנדלוסיה, החיבור לפורטוגל 711 מ"מ (28 אינץ') ו-813 מ"מ (32 אינץ'). החלק התת-ימי הוא שני צינורות של 559 מ"מ (22 אינץ') |
| קיבולת מקסימלית | 12 מיליארד מטר מעוקב (BCM) לשנה |
| כיוון זרימה | מדרום-לצפון |
| תאריך הפעלה | 1996 |
צינור הגז מגרב-אירופה (באנגלית: Maghreb–Europe Gas Pipeline ; המכונה גם: צינור פדרו דוראן פארל) הוא צינור גז המוביל גז טבעי מצפון אפריקה לאירופה. הצינור המוביל גז טבעי משדה הגז הסי ראמל באלג'יריה, דרך מרוקו, לעיר קורדובה שבספרד ומשם לרשתות הגז של ספרד ופורטוגל. אורכו הכולל של הצינור הוא 1,620 ק"מ, עלות בנייתו הסתכמה ב-2.3 מיליארד דולר והוא נמצא בשימוש משנת 1996.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצעה לבניית הצינור עלתה לראשונה מצד חברות צרפתיות בשנת 1963. אולם, בגלל הסכסוך על השליטה בסהרה המערבית, כל נתיב דרך מרוקו נגנז. יתרה מכך, צריכת הגז בספרד הייתה נמוכה מכדי להצדיק את ההשקעה.
הפרויקט החל לקרום עור וגידים בתחילת שנות ה-90. בשנת 1992 הסכימו שרי ממשלה ספרדים ואלג'יראים על הקמת הצינור. שתי המדינות חתמו על הסכמים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי. באותה שנה נחתמה אמנה להסדרת הבניה ותפעול הצינור והוקמה חברת Europe - Maghreb Pipeline LTD. בשנת 1994 הצטרפה פורטוגל להסכם.
בניית הצינור החלה ב-11 באוקטובר 1994 והושלמה כעבור שנתיים בנובמבר 1996.
מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של צינור הגז הוא 1,620 ק"מ (1,010 מייל). הקיבולת ההתחלתית של הצינור הייתה 8.8 מיליארד מטר מעוקב (BMC) ובהמשך קיבולת גדלה ל-12 מיליארד מטר מעוקב (BMC). עלות בנייתו 2.3 מיליארד דולר.