ציפור הנפש (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ציפור הנפש הוא ספר ילדים מאת מיכל סנונית שהפך לרב מכר בינלאומי. את הספר איירה נעמה גולומב.

מקור שמו של הספר בביטוי "ציפור הנפש", אך הספר מעניק לביטוי משמעות מילולית, שונה מזו המקובלת. מסופר בו על "ציפור הנפש", ציפור שנמצאת בתוך נפשם של בני אדם ומרגישה את מה שהם מרגישים. הציפור מייצגת את הנפש, שעל פי הסיפור למרות שאף אחד לא ראה אותה, אין לאיש ספק שהיא קיימת. או על פי הניסוח בסיפור:

Cquote2.svg

בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת- כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.

Cquote3.svg

ציפור הנפש בנויה מגרות מגרות, אשר רק היא יכולה לפתוח אותן. כל מגרה מייצגת רגש, שברגע שהמגרה שלו נפתחת הוא מתפרץ. על פי הסיפור "לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח. ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו." ציפורי הנפש שונות ולכן אופיים של בני האדם שונה. הספר מסתיים בהמלצה להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו.

סנונית כתבה את הספר בשנת 1984, עת ששהתה באיטליה. הספר הפך עד מהרה לרב מכר בינלאומי, שזכה בפרסים רבים, ובשנת 1993 זכה במקום הראשון בתחרות עולמית לספרי ילדים שנערכה בז'נבה. כמו כן הספר תורגם לעשרות שפות. הוצאת עברית לילדים הוציאה גרסה אינטראקטיבית לספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]