ציפור שותה
ציפור שותה היא דוגמה למשחק מדעי המאפשר להדגים עקרונות וחוקים פיזיקליים וכימיים, במקרה זה חוק הגזים האידיאליים, שיווי משקל מכני, אנתלפיית אידוי, מנוע חום ונוספים. הציפור השותה הומצאה ב-1945 ונרשמה כפטנט ב-1946, הציפור מורכבת משני כדורי זכוכית המחוברים בצינור. צד אחד של הצינור מחובר לקצה הכדור העליון וקצהו השני נמצא בתוך הכדור התחתון שקוע בנוזל. מרבית הכדור התחתון ממולא נוזל אשר נשאב אל הכדור העליון כאשר הציפור מופעלת. הכדור העליון מכוסה בד או לבד שהרטבתו משמשת כמעין דלק לתנועת הציפור.
מהלך עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנוזל שבתוך הציפור הוא לרוב דיכלורומתאן אשר אינו מהווה סכנה בתוך הכלי הסגור, אולם החומר עצמו חשוד כמסרטן וכמוטגן. בעת יצירת גוף הציפור האוויר שבה נשאב כך שהגז היחיד שבציפור הוא אדי הנוזל. דיכלורומתאן הוא חומר נדיף ביותר, כך שמעבר בין מצב צבירה נוזלי וגזי מתקיים גם בתוספת אנרגיה נמוכה למדי. כאשר ראשה של הציפור טבול במים הוא מתקרר, הגז שבו מתעבה, נפחו קטן והלחץ בצינור קטן מה שגורם לשאיבת הנוזל שבכדור התחתון מעלה.
הציפור מעוצבת כך שכאשר מרבית הנוזל בכדור התחתון היא מאוזנת, אולם כאשר הנוזל נשאב מעלה שיווי המשקל של הציפור מופר וראשה מוטה מטה. כאשר הציפור מאוזנת משתווה לחץ האדים בכדור העליון והתחתון, הנוזל זורם בחזרה לכדור התחתון והתהליך מתחיל שוב.
תנועה נצחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנם נראה כאילו מדובר במכונת תנועה נצחית שאינה דורשת אנרגיה מלבד ההפעלה הראשונית, אולם זהו מנוע חום שמקור התנועה שלו הוא הפרשי הטמפרטורה בין ראש הציפור, המתקרר עקב התאדות המים שנספגו בכיסוי הכדור העליון, לבין הכדור התחתון, לפיכך לאחר שכל המים יתאדו, התנועה תפסיק.
