ציקלופדיית צ'יימברס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד השער למהדורת 1728, כרך ראשון

ציקלופדיית צ'יימברסאנגלית: Cyclopedia, or, A Universal Dictionary of Arts and Sciences, מילולי: ציקלופדיה, או, מילון מלא לאמנויות ומדעים) היא אנציקלופדיה בעלת שני כרכים, במקור, אשר הופצה על ידי אפרים צ'יימברס (Ephraim Chambers) בלונדון בשנת 1728 ונדפסה מחדש במספר מהדורות במאה ה-18. ה"ציקלופדיה" הייתה אחת מהאנציקלופדיות הכלליות החלוציות שהופקו באנגלית. הציקלופדיה היוותה השראה לאנציקלופדיה הגדולה של דידרו וד'אלמבר, ושתיהן נחשבות לאבן דרך בתולדות האנציקלופדיות המודרניות.

מהדורת 1728 לוותה בפסקה המגדירה את מטרת המחבר:

Cyclopaedia, or, An universal dictionary of arts and sciences: containing the definitions of the terms, and accounts of the things signify'd thereby, in the several arts, both liberal and mechanical, and the several sciences, human and divine: the figures, kinds, properties, productions, preparations, and uses, of things natural and artificial; the rise, progress, and state of things ecclesiastical, civil, military, and commercial: with the several systems, sects, opinions, &c; among philosophers, divines, mathematicians, physicians, antiquaries, criticks, &c: The whole intended as a course of antient and modern learning.

ציקלופדיה, או, מילון מלא לאמנויות ומדעים: מכילה את הגדרות המונחים ומאפייני הדברים המוצגים כאן בנושאי האמנות, החופשית והמכנית, ומספר מדעים, אנושיים ועליונים: הצורות, סוגים, מאפיינים, תוצאים, ההכנות ושימושי הדברים הטבעיים והמלאכותיים; הקמת, המשכיות ומצבם של הדברים הדתיים‏[1], האזרחיים, הצבאיים והמסחריים: והקשרם למספר שיטות, מגזרים, דעות וכו': הנוגעים לפילוסופים, אנשי דת, מתמטיקאים, פיזיקאים, עוסקים בעתיקות, מבקרים וכו': מטרת המכלול להציב התווית מסלול ללמידה מסורתית ומודרנית.

היסטוריית המהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחריט הפתיחה לציקלופדיה, מהדורה ראשונה, המכיל אזכורים לגדולי מדע ואמנות לאורך ההיסטוריה (לחצו לתמונה מלאה)

מהדורה שנייה ראתה אור ב-1738, ספר בעל שני כרכים ו-2,466 עמודים. מהדורה זו לוטשה ותוקנה באלפי מיקומים ומספר ערכים הוספו והורחבו. צ'יימברס נמנע מלעשות יותר משום שבפרלמנט נדונה הצעת חוק המחייבת את המפיצים המעוניינים להדפיס הרחבות למהדורות, להדפיס את השיפורים בנפרד. ההצעה, לאחר שאושרה בבית התחתון, נדחתה בבית הלורדים, אך מחשש כי תעלה מחדש על סדר היום המוכרים העריכו כי עדיף לשמור על פרופיל נמוך אף כי יותר מ-20 גליונות הודפסו.

חמש מהדורות נוספות הופצו בלונדון, מ-1739 עד 1751 (או 1752). מהדורה נדפסה גם בדבלין ב-1742; מהדורה זו והמהדורה הלונדונית כולן היו בעלות שני כרכים. תרגום לאיטלקית הופיע בוונציה (1748 - 1749), בתשעה כרכים והיה לאנציקלופדיה האיטלקית השלמה הראשונה. כשצ'יימברס היה בצרפת ב-1739 דחה הצעות מאוד נדיבות להפצת מהדורה צרפתית המוקדשת ללואי ה-15 (המהדורה האנגלית, החל בראשונה, הוקדשה לכבוד מלך אנגליה במאמרי פתיחה מכובדים).

עבודתו של צ'יימברס נעשתה באופן צודק, בכנות, בדקדקנות ובייסודיות, ושמרה את הפופולריות שלה לזמן ארוך. על כל פנים, היו בה מספר פגמים וחוסרים, אשר צ'יימברס היה מודע אליהם; עד מותו, ב-15 במאי 1740, אסף וערך חומרים ל-7 כרכים נוספים. ג'ון לואיס סקוט הועסק על ידי סוחרי הספרים לאיתור ערכים המתאימים לדפוס ולספק אחרים, אבל הוא עזב טרם סיום עבודתו. המטלה ניתנה לדוקטור (לימים סר) ג'ון היל. ההרחבה הופצה בלונדון, 1753 והייתה גם היא בעלת שני כרכים, 3,307 עמודים ו-12 אוגדים. משום שהיל היה בוטנאי, תחום הבוטניקה בציקלופדיה, שהיה עמוס בפגמים טכניים, שופר מאוד.

אברהם ריס (1743 - 1825), כומר בכנסייה היוניטארית, פרסם מהדורה מחודשת ומורחבת ב-1778 - 1788, עם ההרחבות והשיפורים המודרניים לאנגלית ברוח התקופה, שהופצה בלונדון כספר בעל שני כרכים, 5,010 עמודים ו-159 אוגדנים. ריס טען לפרסום 4,400 ערכים חדשים. בסוף המהדורה הוא פירט אינדקס לערכים הסדורים על פי 100 נושאים, המונה כ-57,000 ערכים והנפרש על גבי 80 עמודים. הכותרות, בעלות 39 הפניות מוצלבות, סודרו באופן אלפאביתי.

תכנים ראויים לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים ראויים לציון במהדורה הראשונה כוללים שימוש בהפנייה מוצלבת (Cross-reference); ההקדשה למלך, ג'ורג' השני[2]; תחריט הפתיחה המכיל עשרות אזכורים לגדולי האמנות והמדע, ו"תוכנית העבודה" של המהדר, בהקדמה של הכרך הראשון. צ'יימברס השתמש לראשונה בשיטת הפניות לקישור הערכים הפזורים. בהקדמתו, נותן סקירה עניינית לחלוקת הידע ל-47 נושאים ראשיים לצד רשימות סדורות לערכים המתייחסים לנושא‏[3], במטרה לשמש כתוכן עניינים וכרשימה המנחה לסדר הקריאה המומלץ לערכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bradshaw, Lael Ely. "Ephraim Chambers’ Cyclopedia." Notable Encyclopedias of the Seventeenth and Eighteenth Centuries: Nine Predecessors of the Encyclopédie. Ed. Frank Kafker. Oxford: The Voltaire Foundation, 1981. 123-137. (ISBN 0729402568).
  • Collison, Robert. Encyclopædias: Their History Throughout the Ages. New York: Hafner, 1966.
  • Shorr, Phillip. Science and Superstition in the Eighteenth Century: A Study of the Treatment of Science in Two Encyclopedias of 1725-1750. New York: Columbia, 1932.
  • Walsh, S. Patraig. "Cyclopaedia." Anglo-American General Encyclopedias: A Historical Bibliography, 1703-1967. New York: R.R. Bowker, 1968. 38-39.
  • Yeo, Richard. "The Best Book in the Universe": Ephraim Chambers’ Cyclopedia. In Encyclopædic Visions: Scientific Dictionaries and Enlightenment Culture. Cambridge: Cambridge UP, 2001. 120-169. (ISBN 0521651913)
  • Yeo, Richard R. "A Solution to the Multitude of Books: Ephraim Chambers's Cyclopaedia (1728) as "the Best Book in the Universe."" Journal of the History of Ideas, v. 64 (1), 2003. pp. 61-72. (ISSN 00225037)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקור: ecclesiastical, מתייחס על פי הגדרה יבשה למינוח דתי נוצרי בפרט
  2. ^ הציקלופדיה, מיד לאחר עמוד השער, עמוד לא מסומן [1]
  3. ^ שם, הקדמה, עמוד ii ‏ [2]