צירוף המקרים של לינקולן וקנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מימין - אברהם לינקולן; משמאל - ג'ון קנדי

צירוף המקרים של לינקולן וקנדי הוא אגדה אורבנית, שלפיה קיימים קווי דמיון רבים ומפתיעים בין חייהם של אברהם לינקולן וג'ון פיצג'רלד קנדי, שניים מהנשיאים הבולטים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שסיימו את תקופת כהונתם ואת חייהם בצורה זהה - בעקבות התנקשות, ואף בין נסיבותיהן של שתי ההתנקשויות. רשימה של קווי דמיון, זכתה לפרסום רב בציבור ואף לסיקור על ידי המגזין למדע פופולרי "סיינטיפיק אמריקן".

חלק מקווי הדמיון שמובאים ברשימה אינם מדויקים או שאינם נכונים, כפי שיפורט להלן.

רשימת ההתאמות ובחינתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום כהונה כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הנשיאים נבחרו לבית הנבחרים לראשונה בשנת 46'.
לינקולן נבחר ב-1846 וקנדי ב-1946. קנדי המשיך עד 1952, עת נבחר לסנאטור. לינקולן פרש מהחיים הפוליטיים לאחר כשנתיים של כהונה והחל להתפרנס מעריכת דין.
שניהם רצו למשרת סגן הנשיא בשנת 56'.
שני האישים התמודדו על מועמדות, אך כשלו: לינקולן ניסה להתמודד ב-1856 על משרת סגנו של ג'ון פרימונט, מועמד המפלגה הרפובליקנית, והפסיד למועמד אחר. הוא אף לא נבחר לסנאט בשנה זו, למרות נסיונותיו. קנדי התמודד בבחירות המפלגה הדמוקרטית ב-1956 על מועמדות לסגן נשיא, כשל מול מתחרהו קיפובר (Kefauver), אך נהנה מחשיפה לאומית רחבה.
שני הנשיאים השתתפו בעימות משמעותי ומפורסם נגד מתחרה למירוץ לנשיאות.
לינקולן הרפובליקני השתתף ב-1858 בסדרה של שבעה עימותים מול סטיבן דאגלס הדמוקרט. קנדי הדמוקרט השתתף בעימות הטלוויזיוני המפורסם בספטמבר 1960 מול ריצ'רד ניקסון הרפובליקני, עימות ראשון מבין ארבעה.
הערה: ב-1858 נסב העימות סביב הבחירות לסנאט, לא לנשיאות. לינקולן הפסיד ודאגלס נבחר לסנאטור מטעם מדינת אילינוי. עם זאת מייחסים לעימותי לינקולן-דאגלס השפעה על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-1860, בהן התמודד לינקולן מול דאגלס וזכה.
ב-1960 היה העימות חלק מהמירוץ לנשיאות. קנדי זכה ונבחר לנשיא.

בתקופת הכהונה כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הנשיאים נבחרו לתפקיד ב-8 בנובמבר.
לינקולן נבחר ב-6 בנובמבר 1860. קנדי - ב-8 בנובמבר 1960. עם זאת, בבחירות 1864, שנה לפני הירצחו, אכן נבחר לינקולן ב-8 בנובמבר. עם זאת, יום הבחירות בארצות הברית יכול לחול ממילא רק בין השני לשמונה בנובמבר.
משפחת קנדי. קרוליין שנייה מימין
שני הנשיאים שכלו בן בתקופת נשיאותם.
לינקולן שכל ב-1862 את בנו בן השתים עשרה ויליאם ואלאס, שמת ככל הנראה משתיית מים מזוהמים. קנדי שכל ב-1963 את בנו התינוק פטריק.
עובדות נוספות: בנו של לינקולן, אדווארד בייקר, מת בשנת 1850, בגיל שלוש, משחפת. בתו של קנדי, ארבלה, מתה בלידתה בשנת 1956.
שני בנים נוספים מתו בנסיבות טרגיות:
בנו הצעיר של לינקולן, תומאס, מת בגיל 18, ככל הנראה משחפת. בנו של קנדי, ג'ון ג'וניור, נהרג בגיל 38 בתאונת מטוס, בשנת 1999. בנו הבכור של לינקולן, רוברט טוד, היה היחיד שהאריך שנים ומת בשנת 1926, בגיל 83. בתו הנותרת של קנדי, קרוליין, ילידת 1957, היא היחידה מבין ילדיו שעדיין בין החיים.
שני הנשיאים נשאו נאומים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי.
לינקולן נשא ב-1854 נאום נגד חוק קנזס נברסקה, שבעקבותיו חזר לפוליטיקה. ב-1858 נשא לינקולן נאום מפורסם שבו ציטט מהברית החדשה: "בית מפולג לא יחזיק מעמד" (הבשורה על-פי מרקוס 3,25). הנאום חיזק מאוד את מעמדו בקרב הצפון.
ב-1863 נשא לינקולן את נאום גטיסברג. גם נאום זה זוכרים בזכות משפט אחד: "כי ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם, לא תכלה מן הארץ".
קנדי התפרסם בשניים מנאומיו: ב-1961, בעת השבעתו לנשיא, אמר: "אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך".
ביוני 1963, בעת ביקור בברלין החצויה, שבה את לב שומעיו באומרו בגרמנית "אני ברלינאי" ("Ich bin ein Berliner").
שני הנשיאים היו לוחמים מושבעים למען זכויות אדם.
במהלך מלחמת האזרחים הכריז לינקולן רשמית על שחרור העבדים (במדינות הקונפדרציה) ודאג ב-1865 להעביר תיקון מתאים בחוקה האמריקנית.
ב-11 ביוני 1963 החליט קנדי לסייע בגלוי לתנועת זכויות האזרח, הוא הציע חוק זכויות אזרח לקונגרס האמריקאי, ונשא נאום לאומה האמריקאית שבו אמר: "מאה שנים של שיהוי עברו מאז שהנשיא אברהם לינקולן שחרר את העבדים, אך יורשיהם, נכדיהם, אינם חופשיים עדיין... אומה זו הוקמה על ידי אנשים מאומות שונות ומרקעים שונים, על הבסיס שכל האנשים נוצרו שווים".
שמה של מזכירתו של לינקולן היה קנדי, שמה של מזכירתו של קנדי היה לינקולן.
שמה של מזכירתו של קנדי היה אוולין לינקולן. ככל הידוע, ללינקולן לא הייתה מזכירה בשם קנדי.

סגן הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגני הנשיא של כל אחד מהם היו דרומיים בשם ג'ונסון.
אנדרו ג'ונסון מטנסי היה סגנו של לינקולן; לינדון ג'ונסון מטקסס היה סגנו של קנדי.
סגני הנשיא ג'ונסון נולדו בשנים 1808 ו-1908 בהתאמה.
אנדרו ג'ונסון נולד בצפון קרולינה, אך בנעוריו עבר להתגורר בקרבת העיירה ג'ונסון-סיטי בטנסי.
לינדון ג'ונסון גדל בקרבת העיירה ג'ונסון-סיטי, טקסס (שנקראה על שם קרוב משפחתו).

מאפייני ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התא בו נרצח לינקולן, תיאטרון פורד, וושינגטון
ג'ון וילקס בות'
ההתנקשות בשני הנשיאים התרחשה ביום שישי.
לינקולן ב-14 באפריל 1865 (הוא נפטר למחרת) וקנדי ב-22 בנובמבר 1963.
לינקולן נרצח בתיאטרון "פורד" בוושינגטון. קנדי נרצח בעת שנסע במכונית מתוצרת "פורד" מדגם "לינקולן".
שני המתנקשים היו דרומיים.
לא נכון. אוסוואלד אכן היה יליד לואיזיאנה, אך בות' היה יליד מרילנד שבמלחמת האזרחים נמנתה עם מדינות הצפון.
שני הנשיאים נורו בראשם ומאחור, בעת שישבו.
נשיאים אחרים שנרצחו נפגעו באיברים אחרים. ג'יימס גרפילד נורה בחזהו ומת מזיהום. ויליאם מקינלי נורה בבטנו, ומת מזיהום שהתפשט באיבריו הפנימיים. רונלד רייגן, שניצל מניסיון התנקשות, נורה בחזהו, והכדור החטיא את לבו במילימטרים ספורים ופגע בריאותיו.

השוואות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הנשיאים סבלו ממחלה גנטית.

קנדי סבל ממחלת אדיסון. לגבי לינקולן, קיימת סברה כי סבל מתסמונת מרפן[1] אך אין לכך סימוכין.

שבוע לפני הרצח שהה לינקולן בעיירה מונרו, מרילנד. שבוע לפני הרצח שהה קנדי במחיצתה של מרילין מונרו.
מופרך לחלוטין: מרילין מונרו מתה בשנת 1962, יותר משנה לפני הירצחו של קנדי. אין עיר בשם מונרו במרילנד.

קללת טיפקאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קללת טיפקאנו

מושג נוסף, שנקשר גם הוא ללינקולן ולקנדי, אך גם לנשיאים נוספים, הוא קללת טיפקאנו. קללת טיפקאנו, הקרויה גם "קללת עשרים השנה", "קללת השנים המסתיימות באפס" או "הקללה הנשיאותית", מתייחסת לעובדה שכל נשיא שנבחר לכהונתו בשנים העגולות 1840 ,1860 ,1880 וכך הלאה עד 1960, מת בעת שכיהן בתפקידו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mayo Clinic staff,‏ Marfan syndrome - Definition, באתר MayoClinic.com