ציר רומא-ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוסוליני (משמאל) והיטלר (מימין), מנהיגי איטליה וגרמניה

ציר רומא-ברלין הוא הסכם שילוב כוחות בין איטליה הפאשיסטית בהנהגת בניטו מוסוליני לבין גרמניה הנאצית בהנהגת אדולף היטלר, שנחתם ב-25 באוקטובר 1936. ברית זו נותרה בתוקף עד לסוף מלחמת העולם השנייה.

הסכם זה, שנחתם לאחר פרישת שתי המדינות מחבר הלאומים, הבטיח לאיטליה בעל ברית עם משטר טוטליטרי דומה, והבטיח לגרמניה את נכונותה של איטליה לעמוד לצידה כשתידרש לכך. גרמניה ואיטליה ראו בהסכם זה יצירת חזית אחידה מול ברית המועצות, ובכך ביטלו למעשה את החלטת חבר הלאומים, לבודד אותם משאר העולם.

במונח "ציר רומא-ברלין" עשה לראשונה שימוש מוסוליני, שבנובמבר 1936 דיבר על "ציר רומא-ברלין", שסביבו יסתובבו שאר מדינות אירופה.

ציר רומא-ברלין היה הבסיס להקמתן של מדינות הציר - בנות בריתה של גרמניה במלחמת העולם השנייה. במאי 1939 הפכה ברית זו לברית הפלדה. עם הצטרפות יפן לברית, בחתימת ההסכם התלת צדדי ב-27 בספטמבר 1940, היא כונתה "ציר רומא-ברלין-טוקיו".