צלחת לוויין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלחת לוויין
שיטות פעולה שונות של צלחות לוויין

צלחת לוויין היא אנטנה מסוג מחזיר (reflector) שמיועדת לתקשורת לווינית לרוב בתדרי המיקרוגל הגבוהים. מבנה האנטנה הוא אליפטי או עגול. בשל צורתה העגולה כל קרן שתפגע בצלחת תוחזר ישירות למרכזה שם נמצא LNB, רכיב אלקטרוני המסנן רעשים, מגביר את האות הנקלט וממיר אותו לתדר נמוך אותו ניתן להעביר בקלות למקלט.

באמצעות צלחות לוויין ניתן לבצע שידור ו/או קליטה של אותות מול לוויינים. רוב הצלחות בשימוש מיועדות לקליטה בלבד על ידי צרכני תקשורת. ארגוני תקשורת וחובבי רדיו מפעילים צלחות גם לשידור. לרוב הצלחות מותקנות באופן קבוע הפונה לכיוון מסוים, וקולטות מידע מלוויין שמנצא במסלול גאוסטציונרי. עם זאת, ישנן צלחות שאינן קבועות, והן נעות באמצעות מנועים בשני צירים. תנועה זו מאפשרת תקשורת מול לוויינים שונים, או תקשורת עם לוויינים שאינם גאוסטציונרים לאורך כל הזמן בו הם גלויים (מעל האופק).

קוטרן הנפוץ של צלחות לשימוש ביתי נע בין 40 ס"מ ל-7 מטרים, אך קיימות אנטנות גם בגדלים אחרים. במדינות שונות ישנן הגבלות בנייה שמונעות הצבת צלחות לוויין מעל גודל מסוים, או דורשות סדרת אישורים. גודל הצלחת משפיע על הקליטה באופן ישיר, צלחת גדולה תקלוט טוב יותר מקטנה מכיוון שהיא תצליח לרכז יותר קרניים אל ה-LNB. עובדה זו משפיעה בעיקר על צלחות שנמצאות בקצה גבול אזור הכיסוי.

Telecom-icon.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.