צלם זברוץ'
צֶלֶם זְבּרוּץ' (באוקראינית: Збручанський ідол; בפולנית: Światowid ze Zbrucza; ברוסית: Збручский идол) הוא פסל מן המאה ה-9,[1] ואחד מן המונומנטים הנדירים ביותר של האמונות הסלאביות בעידן שטרם ההתנצרות. העמוד משויך על פי רוב לאל הסלאבי סבטוביד, אם כי הדעות חלוקות בנוגע למשמעותם המדויקת של כל התבליטים שבפסל ובאשר למה הם מסמלים. יש הטוענים כי שלוש רמות התבליט מייצגות את שלושת מישורי העולם – מעולם התחתיות, דרך העולם האמצעי, עולם החיים, ועד לעולם העליון, עולמם של האלים השמימיים.
מאמינים כי הפסל הושלך לבור לאחר התנצרותם של ולדימיר הראשון ואיתו רוס של קייב, בדומה ליתר הצְלמים בקייב ובנובגורוד. במאה ה-19, כאשר שינה נהר זברוץ' (יובל של הדניסטר) את אפיקו, שקע האזור שבו היה קבור העמוד במים.[2] הפסל נתגלה בעת בצורת שפקדה את האזור ב-1848, ליד הכפר לִיצְ'קִיבְצִי (Личківці) שמצפון לעיירה הוסיאטין. כיום מוצג הפסל במוזאון הארכאולוגי בקרקוב שבפולין, עם העתקים מדויקים הממוקמים במספר מוזאונים, ובהם המוזיאון ההיסטורי הממשלתי במוסקבה.
תיאור הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלם זברוץ' הוא עמוד בעל ארבע פנים, עשוי אבן גיר אפורה. גובהו 2.67 מטרים, ובכל אחד מארבעת צדדיו מגולפות שלוש רמות של תבליטים. גובה הרמה התחתונה הוא 67 ס"מ, גובה הרמה האמצעית 40 ס"מ, וגובה הרמה העליונה – 167 ס"מ. ייתכן כי במהלך חפירת המונומנט ב-1848 ניתק הרובד התחתון ואבד.[2] התבליטים אינם במצבם האופטימלי; ב-1960 נמצאו בפסל עקבות של צבע.[1] בתבליטים מתוארות הדמויות הבאות:
- שלושת הצדדים של הרמה התחתונה מציגים דמות של גבר מזוקן כורע ברך, שנראה כאילו הוא תומך ברמה שמעליו בידיו; הצד הרביעי ריק.
- הרמה האמצעית מראה דמות קטנה יותר, עם זרועות מוארכות המתפרשות על פני כל ארבעת הצדדים.
- בארבעת צדדיה של הרמה העליונה נראות הדמויות הגדולות ביותר בפסל – ארבעה פרצופים המאוחדים תחת כובע כדורי. בכל אחד מן הצדדים מופיע אטריבוט ייחודי: טבעת או צמיד; קרן שתייה (כלי שתייה שהיה נפוץ בצפון אירופה) ודמות "ילד" קטן; חרב וסוס; וסמל שמש שחוק.
גילוי ומחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל נתגלה בחודש אוגוסט 1848 בכפר – שאז שכן בתחום פודוליה ונקרא בשמו הפולני, לִיצְ'קוֹבְצֶה (Liczkowce) – במהלך בצורת אשר חשפה את קרקעית הנהר. בעלי הכפר, קונסטנטי זבּוֹרוֹבסקי (Konstanty Zborowski), העניק את הפסל לרוזן מייצ'יסלאב פוטוצקי (Mieczysław Potocki), אשר דיווח עליו ב-1850 לאגודה המדעית של קרקוב.[2] היה זה גם פוטוצקי אשר הציע לראשונה כי הוא עשוי לייצג את האל סבטוביד.[2] הפסל, אשר הוחזק בתחילה בספריית האוניברסיטה היגלונית, הועבר ב-1858 לתצוגה זמנית של עתיקות בארמון משפחת לובומירסקי (Lubomirski), ולאחר מכן למושבו באגודה המדעית של קרקוב. הפסל, אשר רק ב-1950 הוצב בתצוגה קבועה, מוחזק למן 1968 במוזאון הארכאולוגי של קרקוב.[2]
כבר מראשית גילויו של המונומנט, ניטש ויכוח באשר למה בדיוק מייצג הפסל.[1][3][4] מעט לאחר התגלית הציע ההיסטוריון הפולני יואכים ללוול (Lelewel) תאוריה, שלפיה ברמה העליונה מיוצגים שני גברים מזוקנים ושתי נשים חסרות-זקן, המסמלים ארבעתם את ארבע עונות השנה.
בחיבורו משנת 1884, "אלים סלאביים עתיקים",[5] חלק אנדריי סרגייביץ' פמינצין (Фаминцын) על נכונות התאוריה של ללוול, ותחת זאת טען כי עמוד זברוץ' הוא ייצוג של אלוהות אחת, וכי כל ארבע הפנים שבכל רמה בפסל מייצגים ישות יחידה. בעקבות פוטוצקי, הוא זיהה אלוהות זו כייצוג של האל הסלאבי בעל ארבעת-הראשים, סבטוביד, שעד אז זוהה בעיקר עם האי ריגן. הנימוק לכך היה שהמקורות ההיסטוריים שתיארו את האל מהאי ריגן, סיפרו כי הוא ניצב במקדש מעץ, בהחזיקו חרב מקודשת, קרן שתייה וסוס. פמינצין היה גם הראשון אשר זיהה את שלוש רמות הפסל כמקושרות לשלושת מישורי העולם, עובדה הקושרת את הפסל לאלוהות הסלאבית טריגלב.
זיהוי האלוהות המיוצגת בפסל עם סבטוביד נתמך גם על ידי גבריאל לנצ'יק (Leńczyk), אשר היה גם הראשון שזיהה את סמל השמש השחוק בצדי הפסל, שעד אז לא יוחסה לו משמעות מיוחדת.[6] תאוריה נוספת הוצעה על ידי ההיסטוריון הפולני של ימי-הביניים, הנריק ווֹבמיאנסקי (Łowmiański), אשר טען במונגרפיה שלו על דתם של הסלאבים משנת 1979,[7] כי בסיכומו של דבר הצלם אינו סלאבי, מאחר שהוא עשוי מאבן ולא מעץ – חומר הגלם הבסיסי של הסלאבים.
ההיסטוריון הרוסי בוריס ריבּקוב (Рыбако́в), בחיבורו "פגניות ברוס הקדומה" (1987)[8] עמד על דעתו כי ארבעת צדדיה של הרמה העליונה בפסל מייצגים ארבעה אלים סלאביים שונים, שני גברים ושתי נשים, שהיישויות המקבילות להן ברמה האמצעית הן מן המין הנגדי. לפי ההיפותזה של ריבקוב, האלוהות הזכרית עם הסוס והחרב היא פרון, הנקבה המחזיקה בקרן השפע היא מוקוש, הנקבה עם הטבעת היא לדה ('אלה' שכיום ידוע כי כמעט בוודאות מעולם לא התקיימה באמת), והזכר עם סמל השמש שמעל העולם התחתון הריק הוא דז'בוג (אל השמש, שהשמש לא הייתה מושא לשליטתו, אלא זוהתה עמו ממש – ומכאן מיקומה על דש בגדו ולא בידו). בנוסף, זיהה ריבקוב את אל העולם התחתון כוולס.
ריבקוב גם קבע כי הצד שבו נראית הדמות הזכרית האוחזת בקרן הוא למעשה חזית הצלם, וזאת בהתבסס על הדמות שברמה התחתונה, שרגליה נראות כאילו ממבט מכיוון הראש; שני הצדדים הסמוכים לה מראים את הרגליים מן הצד, והצד הרביעי ריק. לבסוף, מאמין ריבקוב שצורתו הפאלית של הצלם כולו נועדה לאחד את כל הדמויות הקטנות יותר לכדי אלוהות גדולה אחת, רוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Roman Kozłowski, "Badania technologiczne posągu Światowida z Muzeum Archeologicznego w Krakowie", Materiały archeologiczne V, pp. 61–67. (פולנית)
- ^ 1 2 3 4 5 Marta Zaitz, "Światowid - kamienny posąg z IX wieku", Archaeological Museum of Kraków, 2005. (פולנית)
- ^ Janusz Kotlarczyk, "W poszukiwaniu genezy wielotwarzowych wyobrażeń Światowida, Świętowita, Rujewita i innych", in: Marian Kwapiński, Henryk Paner, Wierzenia przedchrześcijańskie na ziemiach polskich (אמונות קדם-נוצריות בארצות הפולנים), 1993, pp. 56-64. (פולנית)
- ^ Włodzimierz Szafrański, Prahistoria religii na ziemiach polskich (פרה-היסטוריה של דת בארצות הפולנים), האקדמיה הפולנית למדעים, Wrocław: Ossolineum, 356-357, 417-418. ISBN 8304026244. (פולנית)
- ^ Андрей Сергеевич Фаминцын, Божества древних славян (אלים סלאבים עתיקים), Sankt-Peterburg: Aleteya, 1884, ISBN 5852330038. (רוסית)
- ^ Gabriel Leńczyk, Światowid zbruczański (סבטוביד מנהר זברוץ'), Materiały Archeologiczne, 1964. (פולנית)
- ^ Henryk Łowmiański, Religia Słowian i jej upadek (דת הסלאבים ושקיעתה), Adam Mickiewicz University, Warsaw: Państwowe Wydawnictwa Naukowe PWN. ISBN 8301000333. (רוסית)
- ^ Бори́с Алекса́ндрович Рыбако́в, "Святилища, идолы и игрища", Язычество Древней Руси (פגניות ברוס הקדומה), Moscow: Nauka. (רוסית)