צלפיים

צלפיים
	;
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים קדומים
סדרה:	צלפאים
משפחה:	צלפיים
שם מדעי
	Capparaceae; ‏ז'יסייה, 1789

ערך זה עוסק במשפחה של צמחים. אם התכוונתם לדגים, ראו צלפיים (דגים).

צְלָפִיִּים (שם מדעי: Capparaceae) - משפחה של צמחים בעלי פרחים בסדרת הצלפאים. משפחה זו כוללת 700 מינים הכלולים ב-33 עד 50 סוגים. 3 סוגים מהמשפחה מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל. המשפחה קרויה על שם הסוג צלף, שהוא הגדול במשפחה.

משפחה זו תוארה לראשונה על ידי הבוטנאי הצרפתי אנטואן-לורן דה ז'יסייה. זוהי משפחה בינונית בגודלה מבחינת מספר המינים והסוגים, וגם מבחינת חשיבות המשפחה לאדם, חשיבותה משנית.

היבטים סיסטמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה זו מראה קרבה רבה למשפחת המצליבים, ועל פי כמה חלוקות, אף כלולה בה. מלבד המחלוקת הזו, לגבי שיוכה או היבדלותה של משפחת הצלפיים מן המצליבים, קיימת מחלוקת לגבי השייכות של הסוג באשן למשפחה זו. יש הסוברים כי ראוי שהבאשן ייכלל במשפחת המצליבים, ואילו על-פי חלוקה אחרת הסוג באשן וקרוביו התפתחו במקביל לצלפיים, ובשל מספר תכונות המבדילות ביניהם, אינו שייך למשפחה זו. לכן, הבאשן וקרוביו יוצרים משפחה אחרת- באשניים (Cleomaceae).

תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה זו כוללת בני-שיח, שיחים ועצים נשירים או ירוקי עד. העלים לרוב פשוטים, לעיתים ערוכים בצורה מאוצבעת, כמו בסוג באשן. שפת העלה תמימה. התפרחת לרוב דמוית אשכול.

הפרח על פי רוב דו מיני, מאופיין בסימטריה רדיאלית או דו-צידית. עלה הגביע מופרדים, מספרם 4. עלי הגביע צמודים למצעית, ומספרם 4. מספר האבקנים 6 עד 250. עמוד העלי בודד, בעל צלקת יחידה.

הפרי מטיפוס בית גלעין או ענבה. צבע הזרעים לרוב בגווני חום או צהוב.

צלפיים בצמחיית ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

11 מינים ממשפחה זו מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל. הם לרוב גדלים בדגם פזור, פרט למין צלף קוצני שמרובה בבית גידולו-סלעים וחומות בחבל הצומח הים תיכוני. תשעה מינים גדלים בחבלי הארץ המדבריים. 3 מהם מינים נדירים מאוד הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל ('מינים אדומים').

מין אחד- Cleome gynandra- הוא מין פולש שמקורו ביבשת אמריקה.

חשיבות המשפחה לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב משפחה זו, אין צמחים המגודלים בהיקף רחב לצורכי האדם. לעומת זאת, כמה צמחים משמשים את האדם למאכל, רפואה ולמספוא. השימוש המוכר ביותר הוא בניצנים כבושים של הצמח צלף קוצני, הנחשבים למעדן ומשמשים במטבח הצרפתי והמטבח איטלקי.

מספר מינים משמשים למאכל באופן מסורתי, כאשר הם מלוקטים על ידי חברי תרבויות ילידיות לצורכי מאכל, בייחוד בעת רעב. מהם נמנה את ה-Pentadiplandra brazzeana, ומינים מהסוג קדבה (cadaba). כמו כן משמשת לשם כך מרואה עבת עלים מהסוג מרואה. האחרונה גם חשובה לצורכי מרעה.

מינים רבים מהסוג באשן משמשים כצמחי נוי, משום יופי פרחיהם. מן הצד השני, חלק ממיני סוג זה הם עשבים שוטים.

הפרח של צלף קוצני משמש כסמל שמורת נאות קדומים.