צמאה נפשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"צָמְאָה נַפְשִׁי" הוא פיוט שכתב אברהם אבן עזרא במאה ה-12. במקורו הפיוט נכתב כ"רשות" ל"נשמת" של שמיני עצרת (המילים המסיימות של הפיוט הם: 'עת אפתח פי בנשמת כל חי'), אך כיום הוא מוכר בעיקר כאחד מזמירות ליל שבת של יהדות אשכנז.

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיוט זה אבן עזרא מבטא רגשות של דבקות והשתוקקות, צימאון לאלוהים, וזאת בשונה לפירושו לתנ"ך שהינו בדרך כלל שכלתני יותר. באות הפותחת של ראשי הבתים חתום שמו של המחבר - אברהם בן עזרא.

ניתן לשער שהעובדה שהשיר נכתב כרשות לשמיני עצרת קשורה לקשר שבין התורה למים חיים:"אין מים אלא תורה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ז, עמוד א'). ניתן גם לקשור אותו לחג סוכות שלפניו, שבו נידונים על המים‏[1], וגם הפזמון של הפיוט, "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" מקורו במזמור מתהלים, שנהוג לאומרו בסוכות.

זמן שירת הפיוט ולחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהפיוט נכתב במקורו לשמיני עצרת, בפועל אמירת הפיוט בתאריך זה נעשית באופן מצומצם למדי (מנהג יהודי עיראק). לעומת זאת, הפיוט מקובל כאחד מזמירות ליל שבת ונפוץ מאוד בקרב יהודי אשכנז. בספרי מנהגי החת"ם סופר נכתב כי זה היה השיר היחיד שאותו היה שר לפני סעודת שבת[2]. בקרב יהודי מרוקו שרים את השיר בפרשת חיי שרה בגלל הבית "רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת", המדמה את שרה והגר ליהדות מול האסלאם.

הפיוט זכה למספר רב של לחנים בקרב יהדות אשכנז, לדוגמא: לחן של רבי אברהם אבא לייפר מפיטסבורג (המושר בכלל חצרות נדבורנה), לחן מהיר של רבי מאיר שפירא מלובלין, לחן של חסידות ויז'ניץ, לחן של הרב יוסף צבי ברייאר מחסידות בעלז, ולחן לחלק מהפיוט ("זכור אהבת קדומים") של האדמו"ר ממודז'יץ.

הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב יהדות אשכנז, מקובל לשיר את כל הבתים מלבד השלישי והשני מהסוף.

בתי השיר
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי

לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל-אֵל חָי

אֵל חָי בְּרָאָנִי וְאָמַר חַי אָנִי

כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי

בָּרָא כֹּל בְּחָכְמָה בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה

(עָד) מְאֹד (וְ)נֶעֱלָמָה מְעֵינֵי כָּל חָי

רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ כָּל פֶּה יְחַו(ֶה) הוֹדוֹ

בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ נֶפֶש כָּל חָי

הִבְדִּיל נִינֵי תָם חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם

אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחָי

מִי זֶה יִצְטַדָּק נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק

אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֵיךָ כָּל חָי

בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב

וְאֵיכָכָה יָשׁוּב הַבָּשָׂר הֶחָי

נְסוֹגִים אִם אָבוּ (וּ)מִדַּרְכָּם שָׁבוּ

טֶרֶםלפני יִשְׁכָּבוּ בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי

עַל כָּל חַסְדֶיךָ תְּחַדֵּשׁ עַדֵיךָ (עַל כֹּל אֲהוֹדֶךָ / כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ)

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חָי

זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים וְהַחֲיֶה נִרְדָמִים

וְקָרֵב הַיָמִים אֲשֶר בֵּן יִשַׁי חָי

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת

לֹא כְּי בְנַךְ הַמֵת וּבְנִי הֶחָי

הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ חָלָק דַּמּוֹ דְּרוֹשׁ

שְׁפוֹךְ אַףכעסך עַל רֹאשׁ הַשָׂעִיר הֶחָי

אוּלַי עֵת בָּאָה לְהָשִׁיב נְשׂוּא חֲטָאָה

אֶל בֵּיתְךָ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי

אֶקּוֹד עַל אַפִּי וְאֶפְרוֹשׁ בתפילה לְךָ כַפִּי

עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי בְּנִשְׁמַת כָּל חָי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'
  2. ^ זמירות על פי מנהגי החתם סופר