צמחי תרבות מסורתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה ועיצוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המושג צמחי תרבות מסורתיים או פרימיטביים, או כפי שהם מכונים באנגלית Landraces, מתייחס לבעלי חיים וצמחים מבויתים המותאמים לתנאי הסביבה הטבעיים באזור גידולם. על פי רוב הם משויכים לשיטות טיפוח מסורתיות. קווים אלה נבדלים במידת מה מקווי טיפוח מודרניים ובדרך כלל בעלי שונות פנוטיפית וגנטית גבוהה.

צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיות של קווים מסורתיים מתאפיינות בהופעה מגוונת לא אחידה, אך ניתנות לאפיון מורפולוגי וגנטי מהימן. החקלאים נותנים להם לרוב שמות מקומיים המאפיינים קווים בעלי תכונות ייחודיות. לדוגמה: קווים של חיטה בעלי כושר הבשלה מוקדמת של זרעים או כאלה שמאחרים. לעתים ממויינים הקווים בהתאם למיון המסורתי על פי כושר התאמתם לסוג קרקע, לדוגמה כאלה המותאמים לגידול על קרקע כבדה או קלה, יבשה או לחה. מבין הדגניים קיימת גם חלוקה על פי השימוש. קווים שונים משמשים לקמח אפיה, לדייסה, בורגול, הזנת בעלי חיים או כמאלט בתעשיית הבירה.

קווים אלו מאופיינים לרוב באוכלוסיות בעלות שונות גנטית גבוהה, אוכלוסיות יציבות הנמצאות בשווי משקל עם הסביבה. מקובל, שקווים אלה הם בעלי כושר עמידות גבוה לעקות סביבתיות ביוטיות ואביוטיות, הבאים לידי ביטוי ביציבות במערכת גידול חקלאי בתנאי חקלאות בעל.

קווים מסורתיים מגודלים מזרעי בר שלא נבררו וטופחו על ידי חברות זרעים מסחריות. קווים אלה הם הטרוגניים, אך עם מספיק מאפיינים משותפים המאפשרים להגדירם כקבוצה ייחודית. קווים מסורתיים הם בעלי מאפיין ייחודי אשר נבררו לאחידות לאורך תקופת זמן, האוכלוסייה נבררה ועוצבה לקו חקלאי ולפעמים אף מוגדרת כזן מודרני.

לאחרונה נעשים מאמצים שיטתיים לשמר קווים מסורתיים הן בבנקי גנים והן בשימור דינאמי בשטח. באירופה, פעילות זו מתואמת על ידי הארגון הבינלאומי Biodiversity International‏[1], המתאם ואוסף מידע על פעולות השימור לרבות הקמה ותחזוקה של מאגר מידע מקוונן אודות האוספים.

החלק היחסי של חקלאים בעולם המגדלים קווים מסורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממידע שנאסף באירופה, אנו למדים ששימוש בקווים מסורתיים היווה את המקור להשבחה ולטיפוח של המינים המודרניים במאה העשרים. באירופה ישנם מספר קוים מסורתיים ששרדו והועברו מדור לדור. במקומות אחרים אנו עדים לתופעה פופולארית של חזרה לגידול קווים מסורתיים, בעיקר מתוך מגמה ורצון לשמר את המסורת החקלאית הקדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]