צנהג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צנהג'הערבית:صنهاجة) הם קונפדרציית שבטים ברבריים במגרב, בדומה לזנאטה והמסמודה.

עד המאה ה-9 חיו הצנהג'ה בצפון הסהרה והיו פגנים, נוצרים, פוליתאיסטים או אנימיסטים. עם בואם של הערבים למגרב נדחקו בני הצנהג'ה דרומה להרי האטלס, דרום מרוקו ומאוריטניה. חלקם הגיעו לסודאן, לאזור נהר סנגל ולניז'ר. שבט קוטאמה נדד לאזור ג'יג'ל (جيجل), כיום באלג'יריה.

כחלק מגל ההתאסלמות, הפכו בני הצנהג'ה למוסלמים סוניים אולם לא היו אדוקים בדתם ושימרו על חלק מהמנהגים הישנים. בתחילת המאה ה-11 השתלטה קבוצה מתוך הצנהג'ה, אנשי המורביטון האדוקים יותר בדתם על הנהגת קונפדרציית השבטים הצנהג'יים.

בהנהגת המורביטון השתלטו שבטי הצנהג'ה על רוב שטחה של מרוקו בגבולתיה היום וחלקים ממדינות נוספות.

במחצית המאה ה-11 יצאו אנשי הצנהג'ה לעזרת השושלת העבדית בספרד, סייעו בניצחונות על הכוחות הנוצריים והשתלטו על מחוז סביליה.