צנחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבר, הסובל ממיאסטניה גראביס, בעל צנחת בעפעף ימין.

צנחת (לעתים צניחת עפעף; בלועזית: פטוזיס Ptosis) היא מחלה שבה צונח העפעף ומכסה חלק מהעין.

מקור הבעיה הוא חולשה של השריר המרים את העפעף. לעתים מדובר בבעיה מלידה אך במקרים רבים היא נגרמת מנזק שנגרם לשריר המרים את העפעף, עקב חבלה ולפעמים עקב מחלת סוכרת. צנחת נחשבת לבעיה אסתטית אך כאשר היא מופיעה אצל ילדים היא עלולה לגרום לעין עצלה.

מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צניחת עפעף במבוגרים (הסוג הנרכש)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צניחת עפעף נרכשת מאובחנת על פי ממצאי הבדיקה וסיפור המקרה:

  • רפיון השריר מעלה העפעף – (הנפוץ ביותר במבוגרים), רפיון של השריר המרים את העפעף (levator) ממקומו. צניחת עפעף מסוג זה נובעת מהנתקות סיבי השריר מרמת העפעף (הטרסוס), בשל הגיל. היא עשויה להיות חד עינית או דו-עינית.
  • בעיה עצבית – שיתוק חלקי או מוחלט של העצב הקרניאלי השלישי (oculomotor) האחראי על השריר מעלה העפעף. לעתים הפגיעה היא בעצבוב המערכת האוטונומית, (Horner’s syndrome), או באזור החיבור עצב-שריר (myasthenia gravis).
  • בעיה שרירית - צניחת העפעף הקשורה לבעיית שרירים מערכתית. בין השאר ישנה גם חולשת השרירים בעפעפיים. מצבים אלו דורשים בירור כללי לבירור סיבת הצניחה (כגון – Myotonic Dystrohpy).
  • חבלה – צניחת העפעף לאחר פגיעה בעפעף - עשויה לגרום לפגיעה בשריר, בעצבים או ברקמות העוטפות את האזור.
  • בעיה מכנית – בעיה של גוש המפריע לתנועתיות התקינה של העפעף, כמו גידול המכביד על משקל העפעף וסוגר אותו.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בפטוזיס של מבוגרים תלוי בגורמים השונים: במקרה של רפיון השריר – הפתרון הוא בניתוח לחיבור מחדש של הסיבים שנותקו. מדובר על ניתוח קצר ופשוט יחסית בהרדמה מקומית. פעמים רבות מנתחים את שני הצדדים, גם כשהצניחה היא בצד אחד, כד למנוע צניחה בצד השני לאחר הניתוח.

בפטוזיס של בעיה עצבית או שרירית – לרוב הצניחה הוא דו צדדית, ויש לבצע בירור כללי לסיבת הצניחה. לעתים יש לשלב נוירולוג, אנדוקרינולוג או נוירואופטלמלוג בבירור זה. לעתים הטיפול הוא על ידי מתן תרופות לבעיה הבסיסית. יש מקרים בהם התיקון הוא ניתוחי באחת מטכניקות הרמת העפעפיים, בהתאם למקרה.

בבעיה מכנית - הטיפול הינו בהסרת הנגע המפריע לפתיחת העפעף.

במקרה של חבלה - לרוב יש להמתין עד להחלמה מלאה מן המכה. פעמים רבות ישנה התאוששות של תפקוד העפעף. אם לאחר 3‏-4 חודשים אין שיפור, יש לשקול ניתוח לתיקון מנח העפעף.

צניחת עפעף מולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צניחת עפעף המופיעה בזמן הלידה הינה מולדת, ונובעת לרוב מפגם בתפקוד השריר האחראי על הרמת העפעף העליון – שריר הלבטור. לעתים הצניחה קלה ולעתים חמורה עד לחוסר פתיחה מלא של העפעף. מקרים אלו דורשים התייחסות מיוחדת, כיוון שחוסר חשיפה לראיה בשלושת החודשים הראשונים תגרום לעין עצלה. לכן, במידה והעפעף מכסה את האישון ואת ציר הראיה, יש לנתח את העפעף אף בגיל שבועות ספורים. מקרים אחרים הדורשים תיקון פטוזיס בגיל צעיר הם כאשר צניחת העפעף גורמת להפרעה ברפרקציה או אסטיגמטיזם (אי סדירות של קמירות הקרנית הגורמת לטשטוש ראיה) של העין, כלומר גורמת לשוני ב"מספר" בין העיניים, או שהדבר גורם למנח ראש לא תקין בשל הנסיון של התינוק לראות בעין עם העפעף הצנוח.

במקרים אחרים של צניחת עפעף מולדת, מטרת התינוק היא לשוות גובה ומראה שווה בין העיניים, ואז מומלץ לדחות את הניתוח לקראת גיל בית הספר- גיל 4 או 5 שנים.

סוגי הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים הטיפול בצניחת עפעף הינו ניתוחי.

ישנן מספר טכניקות לביצוע הניתוח. ההחלטה על השיטה תלויה בסיבה לצניחת העפעף, לחומרת הצניחה, ולרמת תפקוד השריר מעלה העפעף. לרוב מבוצע ניתוח בו מחברים את השריר לרקמה קשיחה של העפעף(טרסוס) ואז העפעף חוזר לגובה תקין. במהלך הניתוח משווה המנתח את שתי העיניים לקבלת תוצאת סימטרית.

במקרים של פעילות ירודה של השריר המעלה, או במקרה של צניחה חמורה, יש לבצע קיצור ממשי של שריר הלבטור (האחראי על הרמת העפעף) , דבר הגורם להרמת העפעף.

במידה ושריר הלבטור חלש במיוחד, ניתן להשתיל שתל-מתלה המחבר את העפעף העליון לגבה וכך העפעף מורם על ידי הפעלת שרירי המצח.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח תיקון פטוזיס נמשך כ-30 עד 60 דקות, בהתחשב בסוג הניתוח. הוא מבוצע בהרדמה כללית בתינוקות וילדים, ובהרדמה מקומית במבוגרים. הניתוח אינו דורש אשפוז אלא השגחה קצרה, ולאחריה המטופל משתחרר.

תופעות לאחר הניתוח וההחלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים הראשונים יש לצפות לנפיחות, שטפי דם עוריים, קושי בסגירת העיניים, תחושת דמעת או יובש. רוב התופעות קלות חולפות לאחר כשבוע, ולעתים כלל לא מופיעות. הטיפול הוא על ידי קומפרסים קרים ביומיים הראשונים. כבר ביום הניתוח ניתן לראות שהעפעף מורם יותר, אם כי התוצאה הסופית של הניתוח נראית בבירור רק לאחר ההחלמה.

כשבוע לאחר הניתוח ניתן הסיר את התפרים החיצוניים, ואז ניתן להתרשם מהתוצאה. בילדים ניתן להשתמש בתפרים שנספגים מעצמם, ואז אין צורך להוציאם. לעתים קיימת בצקת למשך עוד שבוע-שבועיים.

סיבוכים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים הינו לרוב ניתוח פשוט, עם אחוזי הצלחה גבוהים.

סיבוכי ניתוחי פטוזיס הם בעיקר אסימטריה, תיקון יתר או תת-תיקון וניתנים לרוב לתיקון פשוט. דמעת ותחושת יובש הינם לרוב זמניים וחולפים עם טיפול משלים. מנתח לפלסטיקה של העין עובר הכשרה מלאה של רופא עיניים והתמחות על בניתוחי פלסטיקה של העפעפיים, ולכן יש לו מיומנות גבוהה במניעת הסיבוכים הנ"ל. הכרה טובה של המבנים האנטומים של אזור העין והעפעפיים לפרטי פרטים וניסיון עשיר מבטיחים סבירות נמוכה של הסיבוכים, ואפשרות להתמודד עם הסיבוכים אם חלילה הם קורים.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.