צעדת השרמוטות
צעדת השרמוטות (מאנגלית: SlutWalk) הוא כינוי לתהלוכת מחאה שבה המפגינים, ובעיקר המפגינות, מוחים נגד הטענה לפיה נשים שמתלבשות באופן חושפני אשמות בכך שהן מוטרדות מינית או הופכות לקורבנות של אלימות מינית.
היסטוריה [עריכה]
ב-24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד הדברים, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut ("שרמוטה"), דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, של תרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה.
ב-3 באפריל אותה שנה התכנסו כ-3,000 מפגינות ומפגינים בקווינס פארק וצעדו לעבר משטרת טורונטו. אף שהמפגינות נתבקשו להתלבש בבגדים שהן לובשות בחיי היומיום, כדי לסמל את העובדה שנשים מותקפות מינית באופן יומיומי, רבות מהן בחרו להתלבש באופן פרובוקטיבי. בחודשים שלאחר מכן נערכו צעדות דומות בערים שונות ברחבי העולם, בין היתר בקנדה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, דרום אפריקה, סינגפור ושבדיה, וב-2012 התקיימו צעדות כאלה גם בישראל - בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אתר SlutWalk טורונטו
- דף הפייסבוק של הצעדות השונות בישראל
- Jessica Valenti, and the future of feminism, 8.6.2011
- חגי מטר, תושבי ת"א: היכונו ל"צעדת השרמוטות", באתר nrg מעריב, 25 בפברואר 2012
- גלעד מורג, מצעד "שרמוטות" בתל אביב: "אנחנו לא שקופות", באתר ynet, 22 במרץ 2012
- צפי סער, עד-כן-ידעה, באתר הארץ, 5 במרץ 2012
- שרית פרקול, מארגנות "מצעד השרמוטות": מדוע להסתיר את מיניותנו ולהתנגד לה? באתר מגהפון, 22 בפברואר 2012
