צער בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צער בעלי חיים הוא מושג מתחום המוסר, הקורא להימנע מלפגוע בבעלי חיים בגלל יכולתם לחוש צער וכאב.

המושג "צער בעלי חיים" משמש לעתים קרובות כביטוי תחליפי ל"מניעת התעללות בבעלי חיים".

קיימת מחלוקת בפירוש המושג בין תומכי גישת זכויות בעלי חיים המרחיבים אותו לבין אלו המצמצמים את המושג למניעת סבל בלתי הכרחי, כאשר המונח "בלתי הכרחי" ניתן לפרשנות. אחד הנושאים בהן המחלוקת באה לביטוי הוא נושא ניסויים בבעלי חיים והחלופות להם.

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה המאוחדת הייתה חלוצה במערב בחקיקת חוקים כנגד התאכזרות לבעלי חיים. החוקים הראשונים נחקקו במאה ה-18 נגד התאכזרות בבעלי חיים הקשורים לאדם כמו כלבים וסוסים במקביל להיתר להמשיך לצוד בעלי חיים דומים כמו שועלים. חוקים אלו עודכנו במהלך השנים והכילו תחומים נוספים ‏‏[1] בעקבות בריטניה, לרוב אחרי מאבקים, נחקקו חוקים דומים בארצות רבות נוספות, בארצות הברית ובקנדה יש סדרת חוקים להגנה על בעלי חיים ‏‏[2] למרות חוקים אלו, מעמדם המשפטי וזכויותיהם של בעלי החיים נחותים מזה של האדם. רוב החוקים הקיימים נועדו להגן על חיות מחמד ומשק, ומאשרים את זכותן של חיות אלו למחסה, מים, מזון, טיפול רפואי אלמנטרי. כמו כן הם אוסרים על עינוי בעלי חיים ועל הריגתן באכזריות. בחלק מהמדינות נטען כי שחיטה כשרה נכנסת לקטגוריה של הריגה באכזריות.

יש מדינות בהן נחוקו חוקים כנגד שימוש בבעלי חיים במופעי קרקס, ונקבעו סייגים לניסויים בבעלי חיים.

בשנים האחרונות עלתה המודעות לנושא ההתאכזרות לבעלי חיים, ובייחוד לתנאי המחיה של חיות המשק. בין הנושאים הללו:

  • צריכת ביצי חופש של תרנגולות שאינן כלואות בכלובי סוללה.
  • הימנעות מצריכת בשר עגלי חלב הכלואים בתאים צרים, מואכלים במזון המבוסס על אבקת חלב ונתונים במשטר צמא.
  • הימנעות מצריכת כבד אווז שמקורו באווזים שעברו תהליך פיטום.
  • מגבלות על ניסויים בבעל חיים ומציאת חלופות לניסויים אלו.
  • הימנעות מניתוחים מיותרים כהתנסות בתהליכי למידה (ניתוח צפרדעים על מנת לראות איך ליבן פועם)
  • ניסיונות לשכנע אנשים להחליף כפרות הנעשות בתרנגול באלו הנעשות בכסף (פדיון כפרות).

צער בעלי חיים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צער בעלי חיים (יהדות)

צער בעלי חיים הינו כינוי לאיסור ביהדות על פגיעה בבעל חיים או התעללות בו שלא לצורך. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במקומות רבים.

מתוך הגישה של הגנה על בעלי החיים הוטלו איסורים אחדים: איסור על שחיטת בעל חיים וצאצאיו ביום אחד, איסור העבדת בעלי חיים בשבת, איסור חריש על ידי צמד של שור וחמור בשל ההבדלים שביניהם, איסור "לחסום שור בדישו", וכן חובות שהוטלו על האדם ביחס לבעל חיים כגון: "עזוב תעזוב עימו" לפיה מצווה אדם לעזור לחמור הכורע תחת משאו.

חקיקה בישראל כנגד התעללות בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, עד לשנות ה-90 לא היו חוקים מפורטים בנושא הגנה על בעלי חיים, פרט לחוק להגנת חיית הבר, 1955 שמטרתו אינה הגנה על בעלי החיים אלא הגבלת הצייד לשם שימור הזנים שבסכנה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נחקקו מספר חוקים בנושא:

אגודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם מניעת התאכזרות לבעלי חיים, הוקמו בארצות השונות אגודות וולונטריות. מבין האגודות הראשונות, אחת החשובות היא ה-Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals שהוקמה בבריטניה בשנת 1824 בשם SPCA. לאגודה זו קמו שלוחות הן בממלכה המאוחדת (בוולש, בסקוטלנד ועוד) והן מחוץ לאיים הבריטיים כמו: Royal New Zealand Society for the Prevention of Cruelty to Animals בניו-זלנד, RSPCA Australia באוסטרליה, ו American Society for the Prevention of Cruelty to Animals בארצות הברית. האגודה האמריקאית נחשבת כאחת הגדולות והמשפיעות בתחום רווחת בעלי החיים.

מאוחר יותר הוקמו אגודות מתמקצעות כמו: Royal Society for the Protection of Birds להגנה על בעלי-כנף. אגודות חובבי כלבים וחתולים ששמו לעצמם פרט למניעת התאכזרות, כאחת המטרות, לדאוג לבעלי חיים ללא בית, לדאוג להם למחסה זמני ולנסות למצוא בני-אדם ש"יאמצו" אותם. ואף אגודות להגנה על חמורים וסוסים מפני התעללות והעבדה בפרך.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אגודת צער בעלי־ חיים מתייחס לכמה עמותות שונות הפעילות בישראל, שהמטרה העיקרית של כל אחת מהן היא מניעת צער וסבל מבעלי חיים.

העמותה הוותיקה ביותר שנשאה שם זה היא אגודת צער בעלי־חיים בישראל, שנוסדה בשנת 1927 בסיוע האגודה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי חיים, מטעם המנדט הבריטי.

בעקבות תלונה של תיירת אנגליה אשר ביקרה בארץ ישראל על יחס קשה לסוסים, חמורים וגמלים בארץ, הוקם בית מחסה לבעלי חיים בישראל, שתפקידו לאתר בהמות אשר סובלות ולהביאן לטיפול במכלאה. בית המחסה הוקם בהשפעת גופים דומים באנגליה ואירופה.

מאז, קמו ברוב הערים בישראל עמותות "צער בעלי חיים" מקומיות ומאוחר יותר עמותות נוספות למניעת התעללות ולרווחת בעלי החיים, בינן "תנו לחיות לחיות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cruelty to Animals Act 1835, Cruelty to Animals Act 1849 and Cruelty to Animals Act 1876
  2. ^ Animal Protection Laws of the USA & Canada (Third Edition), Cruelty to Animals Acts in the United States (2001)