צפון ודרום (רומן, 1854)

צפון ודרום
North and South
מידע כללי
מאת	אליזבת גאסקל
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	Chapman & Hall
תאריך הוצאה	1855
מספר עמודים	528
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת הכורסא, הוצאת מודן
תאריך	2016
תרגום	עידית שורר
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	003925359

צפון ודרום (באנגלית: North and South) הוא רומן שנכתב על ידי אליזבת גאסקל ופורסם לראשונה ב-1854 כסיפור בהמשכים בכתב עת (Household Words), אותו ערך צ'ארלס דיקנס. הרומן יצא לאור בשלמותו ב-1855.

היצירה היא רומן חברתי שבו בוחנת גאסקל את סוגיות המעמד והמגדר של אמצע המאה ה-19. שמו של הספר מעיד על תוכנו, העוסק בניגוד בין צפון אנגליה ובה ערי התעשייה והמסחר לדרום בעל האופי החקלאי המסורתי ובו גם לונדון העשירה, דרך עיניה של מרגרט הייל, צעירה דרומית, אשר עוברת להתגורר במילטון הצפונית והתעשייתית. בזמן שמרגרט מפתחת אהדה לעובדים בעיר בבית החרושת, מתנגשת אהדה זו עם משיכתה שהולכת וגוברת לבעל בית החרושת הכריזמטי, מר ג'ון תורנטון המחזיק בעקרונות הקפיטליזם המוקדם של ניצול העובדים. אף ששם הספר היה אמור להיות "מרגרט הייל" על שם הדמות הראשית, השתכנעה המחברת לשנות את שמו לפי בקשת המוציא לאור.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט עוברת עם משפחתה מהלסטון שבמחוז המפשייר שבדרום אנגליה למילטון שבצפונה, כיוון שאביה המשרת ככומר אנגליקני, חש שאמונתו התערערה וכי אינו יכול לעשות שקר בנפשו ומחליט לעזוב את משרתו ובעזרת חברו, מר בל מאוקספורד, ללכת ללמד לימודים קלאסיים במילטון. לאחר שעוד בדרום סירבה מרגרט להצעת נישואין מעורך הדין הנרי לנוקס, מכה השינוי שבמעבר לצפון התעשייתי והרוגש את מרגרט בתדהמה. בהיותה בתו של כומר אשר הורגלה לעזור לעניים, מרגרט מוצאת לנכון להזדהות עם ענייה של העיר מילטון העובדים כפועלים בבתי החרושת לטקסטיל ובעיקר יוצרת ידידות עם ניקולס היגנס (Nicholas Higgins) ובתו הגוססת בסי.

מר ג'ון תורנטון (John Thornton), בעל בית חרושת, הופך לתלמידו של אביה של מרגרט ומתידד עמו. במהלך חייו הוא עבר קשיים רבים, הוא הקים את מפעלו לאחר שאביו התאבד והותיר את משפחתו חסרת כל. במשך שנים הוא פירנס את אמו ואחותו בקושי עד שהצליח להקים את המפעל ולבסס את מעמדו.

מרגרט הייל אינה מחבבת את תורנטון, היא רואה בו מקור לסבלם של הפועלים במילטון והוא מייצג בעיניה את כל מה שהיא מתעבת בצפון. היא אינה מחשיבה אותו בתור "ג'נטלמן", ומתייחסת אליו בזלזול בתור "סוחר", זהו מעמד נמוך יותר מהאריסטוקרטים בדרום. ג'ון מתאהב במרגרט במהרה, הוא רואה בה אישה שונה מרוב הנשים שהוא פגש, זאת מכיוון שהיא באה מסגנון חיים שונה לחלוטין ממה שהוא הורגל אליו במילטון. כל חייו הוא עבד קשה והיא משנה את מהלך חייו לחלוטין לראשונה.

העובדים של תורנטון מחליטים לשבות והוא מייבא פועלים מאירלנד. פורצת מהומה והעובדים המקומיים השובתים נכנסים לבית החרושת ומנסים לבצע לינץ' בפועלים האיריים ובתורנטון. מרגרט, שנקלעת למפעל במקרה, מזרזת אותו לדבר איתם ולשכנע אותם לחדול, בטענה שהם אינם יודעים מה הם עושים כיוון שהם מורעבים. הוא מקשיב לה ויוצא החוצה. מרגרט רואה כי הוא נמצא בסכנה ויוצאת בעצמה להגן עליו, היא נפגעת מאבן שזרק פועל. אם בגלל דבריו של תורנטון ואם בגלל הבהלה מהפגיעה במרגרט, נסוגים הפועלים לפני הגעת המשטרה והשביתה מסתיימת.

לאחר מכן מבין תורנטון שמה שהוא מרגיש זאת אהבה והוא מציע לה נישואין, היא מסרבת, וטוענת בבוז שהיא הייתה עושה את אותו מעשה בשביל כל אדם. תורנטון הפגוע עוזב אותה ומכאן יחסיהם מתקררים. לאט, לאט תורנטון גם ממעט לבוא לפגישות לימוד עם אביה של מרגרט. לאחר מכן מתחילה מרגרט לראות אותו באור אחר. היא מבינה שפגעה בו ולאט לאט משיכתה אליו גוברת. אך היא בטוחה כי מאוחר מידי. (ניתן לראות קווי דמיון בין העלילה בצפון ודרום ל"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן). הוא מצידו מתחיל להראות אכפתיות כלפי עובדיו ונותן לניקולס היגנס משרה בבית החרושת שלו לאחר שבשום מקום לא מסכימים לקבל אותו מאחר שהוא והאיגוד שלו נטלו חלק משמעותי בשביתה (אף כי היגנס לא היה מעורב בפעילות האלימה).

לאחר שמר תורנטון רואה את מרגרט עם אחיה, בו הוא טועה וחושבו למחזרה של מרגרט, נוצר קונפליקט נוסף בסיפור. פרדריק, אחיה של מרגרט נמלט מהחוק באנגליה כיוון שהוא היה מעורב במרד באונייה. הוא מתגורר בספרד ומגיע לאנגליה רק על מנת להיות לצידה של אימו הנוטה למות. בנוסף, משפחתו רוצה לנקות את שמו בעזרת הנרי לנוקס, עורך דין וגיסה של אידית בת דודתם. לפני הלוויית אימם מלווה מרגרט את אחיה לתחנת רכבת, שם הם נצפים על ידי שלושה אנשים: מר תורנטון, שמסיק למסקנות שגויות, עד ששמו לא מוזכר, ולנרדס (Leonards) שהכיר את פרדריק ורוצה להסגיר אותו על מנת לקבל פרס. פרדריק ולנרדס מתקוטטים והאחרון נופל, נפגע ומת לאחר יומיים. שוטר שחוקר את הפרשה שומע מפי העד ששמו לא מוזכר שמרגרט הייתה בתחנה עם אדם לא ידוע, אך היא משקרת ומכחישה. תורנטון הוא שופט שלום במילטון ועוזר בחקירת הפרשה, הוא יודע שמרגרט הייתה בתחנה והיא שיקרה לשוטר אך הוא מרגיש מחויב לעזור לה ואומר לשוטר שיפסיק לחקור את הפרשה כיוון שמותו של לנרדס נגרם כתוצאה מכך שהיה שתיין. הוא מתענה במחשבה שמרגרט שיקרה למען גבר אחר במשך זמן רב.

אביה של מרגרט מת במפתיע ומרגרט האבלה עוזבת את מילטון וחוזרת להתגורר ברחוב הארלי שבלונדון עם משפחת דודתה. סנדקה, מר בל, מת גם הוא ומוריש לה את נכסיו במילטון הכוללים גם את האתר בו פועל מפעלו של תורנטון שעומד על סף פשיטת רגל. לאחר שלתורנטון נודע מהיגנס שהגבר שמרגרט שיקרה עבורו הוא אחיה, הוא מבקש את ידה והיא נענית.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט הייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית. רוב הסיפור נראה דרך עיניה. היא בת 18 בתחילת הספר, אמיצה, גאה ונדיבה. אוהבת מאוד את הוריה ובמיוחד את אביה הכומר. מגיעה ממעמד ביניים גבוה ומגיל תשע גדלה בבית דודתה שמהמעמד הגבוה בלונדון. לאחר שהות קצרה יחסית בדרום אנגליה הכפרית בבית הוריה - עוברת עמם לצפון אנגליה התעשייתית.

מר ג'ון תורנטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל בית החרושת המקומי. חבר של מר הייל ותלמיד שלו. ממעמד חברתי נמוך יחסית אך בעל הון נזיל. מאוהב במרגרט ומציע לה נישואין.

ניקולס היגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס הוא הדמות העיקרית שמייצגת את מעמד הפועלים בספר. הוא אידיאליסט אך חם מזג ומשתייך לאיגוד של פועלים שנלחמים על זכויותיהם. במהלך הספר מגלה שניתן לשתף פעולה עם המעסיק ועדיין לדאוג לרווחת העובדים.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרת תורנטון - האנה (Hannah) היא אימו של מר תורנטון. אישה חזקה וגאה שקשורה אל בנה מאוד. איננה אוהבת את מרגרט, בהתחלה כי היא חושבת שהיא סנובית דרומית שרודפת אחרי בנה בגלל כספו ולאחר מכן כיוון סירבה לבנה ובכך גרמה לו לסבול.

בסי היגנס - בתו של ניקולס היגנס וחברה של מרגרט הייל. בסי חולה במחלה סופנית בגלל שאיפת אוויר מזוהם במוך במטוויה בה עבדה.

ריצ'רד הייל - אביה של מרגרט הוא כומר נדיב ועדין שפורש ממשרתו מטעמי מצפון דתי. הוא עובר להתגורר במילטון עם משפחתו ועובד כמורה פרטי.

מריה הייל - אמה של מרגרט שבאה ממשפחה מלונדון. בצעירותה הייתה יפה ונישאה לריצ'רד הייל בשל אהבתם. מצרה על כך בראותה את חיי השפע של אחותה.

דיקסון - משרתת של משפחת הייל ומשרתת את מרת הייל מאז הייתה נערה.

מר בל - חבר ותיק של מר הייל מאוקספורד וסנדק של מרגרט ופרדריק.

מרת שו - דודתה של מרגרט, אחותה של אמה שנישאה לגבר מבוגר מהמעמד הגבוה. היא גם אמה של אידית וגידלה את מרגרט בנעוריה והעניקה לה חינוך ראוי בלונדון.

אידית - בת דודתה וחברתה הטובה של מרגרט. היא יפה מאוד ונישאת לקפטן לנוקס בתחילת הספר, גבר נאה מאוד אך גם לא חכם במיוחד.

הנרי לנוקס - עורך דין צעיר, אחיו של קפטן לנוקס, אינטליגנט, מעריך ואוהב את מרגרט ומציע לה נישואין בתחילת הספר, אך היא מסרבת לו.

פרדריק הייל - אחיה הבכור והנאה של מרגרט. נמלט מאנגליה כיוון שהשתתף במרד על אונייה ומתגורר בקאדיז שבספרד. אם ישוב לאנגליה צפוי לעונש מוות.

נושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן אין ציון מקורות בפרק המנתח את הנושאים העיקריים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

צפון מול דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מקיף טווח רחב של סוגיות חברתיות כמו חלוקה חברתית ומעמדית והנופים המשתנים של בריטניה, דרך השינויים הללו מוצגת ההתקדמות במסחר באזורים עירוניים ומדגישים את הניגודים בין הלסטון למילטון. התעשייה הייתה תופעת פלא וכמעט נוראית לאלו הבאים מהדרום העשיר. הוויכוח של הספר מציג שהחלק התעשייתי של המדינה מייצג את העתיד, ואפילו עתיד טוב יותר, כהמחזה ניתן לראות את ההמרה ההדרגתית של מרגרט מהלסטון למילטון. למעשה מרגרט המירה את עצמה לתעשייה, חיים עירוניים, עליית המעמדות העובדים, והיבטים רבים אחרים של החיים המודרניים, לכן כאשר היא ותורנטון מתאחדים שניהם בעצם ריככו את ההשקפות המקוריות שלהם.

בספר גאסקל מציגה את חוסר החיבה שלה לחברה קפדנית ובעלת דעות קדומות כדוגמה היא מביאה את התנהגותו העדינה של ריצ'רד הייל לחברה של מרגרט, ניקולס היגנס, לאחר שזה בא אליו בעקבות מות בתו. מר הייל מיוצג כאידיאל. הוא רואה קודם את האדם ורק לאחר מכן את מעמדו החברתי. למרגרט יש דעות מאוד קדומות על הצפון, בעיקר כלפי הסוחרים, בתחילת הספר. אך היא באמת מעריכה את ההגינות של אביה. מאוחר יותר בספר היא מלמדת את מר תורנטון שכל בני האדם נולדו שווים. גאסקל משתדלת להעביר את אותו מסר לקוראים. היא מציגה שרק התווית היא מה שבעצם מפרידה בין העובדים לאריסטוקרטים, מר הייל קורא לניקולס "מר היגנס" במקום להדביק לו תווית אחרת פחות מכובדת. מאוחר יותר בספר כאשר תורנטון מקבל את עובדיו כבני אדם שווים הוא מתחיל לקרוא להם "אנשים" במקום "ידיים".

האתאיזם של מעמד הפועלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הסצנות החזקות ביותר ברומן מתרחשת כאשר ניקולס היגנס, הפועל שעובד בבית החרושת לטקסטיל, מבקר את מר הייל לאחר שבתו, בסי, מתה משחפת שנגרמה כתוצאה מהאוויר התעשייתי במילטון. למרות שהיגנס מודה שהוא עדיין מאמין באלוהים, הוא מציג כתב אישום חריף ועוצמתי של דת מבוססת שאותה הוא רואה כנשק שבעלי המפעלים הקפיטליסטים משתמשים בה נגד הפועלים. האישום של היגנס, שבדרך אגב מראה את היכולת האינטלקטואלית של מעמד הפועלים כשווה לקורא מהמעמד הבינוני, נשמעת במידה ניכרת כמו האישום של האוונגליסטים שהוא תוקף, (רוב הקפיטליסטים הגיעו מזרם האוונגליזם וקבוצות מתנגדות ולא מהכנסייה הבסיסית). היגנס מנסה להציג נקודה שגם הנרי דייוויד תורו וג'ון ראסקין מנסים להציג בהתקפותיהם על חילוק המעמדות.

תפקיד האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן בודק את הטבע של סמכות חברתית וצייתנות ומספק תיאור בעל תובנה של תפקידה של אישה מהמעמד הבינוני דרך סיפורה של מרגרט הייל הדרומית.

מרגרט מרבה להביע את דעתה, שוב ושוב היא מלוהקת לתפקיד המגשרת. לדוגמה: היא נאלצת לומר לאמה על השינוי הפתאומי שהם צריכים לעבור מכיוון שאביה לא מסוגל להתמודד איתה. היא מתעמתת עם המון כועס על מנת לדבר גם בשביל העובדים האירים שעומדים להיות מותקפים וגם בשביל ג'ון תורנטון השתקן והעיקש. יתר על כן, כמו הסופרת שמנסה להציג את שני צדדי הוויכוח, מרגרט מנסה לחנך כל אחד מהמעמדות לראות את הצד השני. היא מציגה את דעותיו של ניקולס היגנס לתורנטון ולהפך. מרגרט הייל נוסעת מהדרום לצפון על מנת לפתור ספקות דתיות וחברתיות. גאסקל ממזגת את התעשייה עם סוגיות האישה מפני שה"חקירה" היא על תנאי האישה כמו גם תנאי העובדים. רק בעקבות המאבקים שהיא עדה להם באזור התעשייתי מרגרט מבינה את אופייה של אימה, סבלן של בנות מעמד הפועלים, ומעמד האישה הלא מוגדר. דרך מרגרט הייל גאסקל נותנת כוח "למין החלש", כוח שבזמנה הופיע לעיתים נדירות בטקסטים וכתבי עת, בעיקר בצפון.

באנגליה הוויקטוריאנית החברה מעריכת טוּב בנשים, ביחד עם תכונות אדוקות אחרות, בעידן זה של נדבנות טוב נחשב הקרבה למען אחרים. הנצרות ציוותה את הכנעת האישה לבעלה, אפילו בהתחלה, בסיפור אדם וחוה: "אל האישה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק ט"ז). התפיסה הנוצרית הזאת אז, בנאיביות ערבבה שיעבוד עם זהות האישה הכנועה, והגבילה את חופש האישה לחיות בשביל עצמה.

מרגרט, האישה הנוצרית בצפון ודרום, משרתת את האהובים עליה מתוך טוב ליבה, אבל התלות המתגברת שלהם מכבידה עליה עוד ועוד, למרות שברוח טובה היא לוקחת על עצמה את מטען האחריות הזה כלפי אביה, אמה ובסי היגנס, מרגרט בתוך תוכה משתוקקת לברוח מהעולם הזה המאוכלס אך ורק בצרות אופק ואופי חלש. היא חייבת להחניק את הדחף הזה כהקרבה למען אלה שהיא חייבת לשרת.

עיבודים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 שודרה הסדרה "צפון ודרום" בטלוויזיה בכיכובם של ריצ'רד ארמיטאג' בתפקיד ג'ון תורנטון ודניאלה דנבי-אש, כמרגרט הייל. בריאן פרסיוול ביים וסנדי ולש כתבה את התסריט.

לבי בי סי לא היו תקוות גדולות בקשר לסדרה, היא לא פורסמה היטב והמבקרים כמעט שלא שמו לב אליה. הצופים קיבלו את הסדרה בצורה אחרת. שעות לאחר שהפרק הראשון שודר בנובמבר 2004 הפורום של האתר קרס בעקבות מספר המבקרים הרב והבי בי סי היה מוכרח לסגור את האתר. ההתעניינות הפתאומית בסדרה הייתה בזכות ריצ'רד ארמיטאג', שחקן לא מוכר, שההופעה שלו בתור ג'ון תורנטון המאופק רגשית הזכירה לצופים את הופעתו של קולין פירת' בתור מר דארסי, בגאווה ודעה קדומה הסדרה מ-1995. ארמיטאג' טען שההתעניינות בסדרה הייתה בגלל שהיא נותנת במה לעובדים ומצוקותיהם בזמן המהפכה התעשייתית. ההצלחה של הסדרה הפתיעה את הבי בי סי והם שחררו את הדי וי די ב-11 באפריל 2005.