צפלוספורין
צפלוספורין (Cephalosporin) הינה קבוצה של תרופות אנטיביוטיות בעלות טבעת בטא לקטמית.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
צפלוספורין מופרש באופן טבעי על ידי הפטרייה Acremonium chrysogenum (נקראה בעבר Cephalosporium acremonium). בשנת 1945 בודד החוקר האיטלקי ג'יזפה ברוטצו צפלוספורין מהפטרייה אשר נמצאה בביוב בסרדיניה. ברוטצו מצא כי החומר יעיל כנגד החיידק Salmonella typhii הגורם לטיפוס הבטן. רק בשנת 1964 הוחל ביצור התרופה באופן מסחרי לשמוש קליני.
מנגנון פעולה [עריכה]
אנטיביוטיקות מקבוצת הצפלוספורינים נקשרות לחלבונים מקבוצת (Penicillin Binding Proteins (PBP'S ומעכבות פולימריזציית מולקולות פפטידוגליקן בדופן התא של חיידקים ועקב כך להרס הדופן והרג החיידק.
סיווג בני משפחת הצפלוספורינים [עריכה]
משפחת הצפלוספורינים מסווגת לארבעה דורות. דורות הצפלוספורינים מסווגים לפי הסדר הכרונולוגי שבו פותחו. הדורות נבדלים זה מזה בטווח הפעילות האנטי חיידקית. ככלל, ככל שהדור מתקדם טווח הפעילות כנגד חיידקים גרם שליליים מתרחב, כלומר דור מתקדם יותר יעיל כנגד מגוון גדול יותר של חיידקים גרם שליליים. לעומת זאת בין דור ראשון לשלישי ישנה הפחתה ברגישות לסטאפילוקוקים. דור חמישי וחדש נמצא במחקר - ועתיד להיות רחב טווח ביותר כולל כיסוי סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין (MRSA) ואנטרוקוק.
- דור ראשון: הדור הראשון בעל פעילות טובה כנגד חיידקים גראם חיוביים, אך פעילות פחותה כנגד חיידקים גראם שליליים. התרופות בקבוצה זו אינן עמידות כנגד החיידקים המייצרים את האנזים בטא לקטמאז. תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את התרופות cefazolin, cephalexin (צפורל), cefadroxil.
- דור שני: הדור השני הינו בעל פעילות משופרת כנגד חיידקים מסוג גראם שליליים בהשוואה לתרופות מהדור הראשון. התרופות בקבוצה זו מעט עמידות יותר כנד החיידקים המייצרים את האנזים בטא לקטמאז מאשר התרופות הנמנות עם הדור הראשון. תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את הזינט (cefuroxime axetil) וכן תרופות נוספות כגון cefuroxime sodium, cefonicid. cefoxitin, cefmetazole ועוד.
- דור שלישי: לתרופות הדור השלישי של הצפלוספורינים יש פעילות משופרת עוד יותר כנגד חיידקים גראם שליליים. עם זאת, תרופות אלו אינן מציגות פעילות טובה כנגד חיידקים גראם חיוביים. תרופות אלו עוברות את מחסום הדם-מוח BBB- וחודרות למערכת העצבים המרכזית. משום כך הן יעילות כנגד זיהום חיידקי בקרומי המוח (מנינגיטיס- דלקת קרום המוח). תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות את התרופות הבאות: רוצפין (ceftriaxone) וכן ceftazidime, cefixime, cefoperazone ועוד.
- דור רביעי: הדור הרביעי של הצפלוספורינים הוא עמיד כנגד חיידקים המייצרים את האנזים בטא לקטמז. לתרופות אלו טווח פעולה נרחב- הן יעילות מאד כנגד חיידקים גראם שליליים, ובעלות פעילות טובה יחסית כנגד חיידקים גראם חיוביים. תחת קבוצה זו ניתן למנות את ה- cefepime.
- דור חמישי: הדור החמישי של הצפלוספורינים הוא תחת מחקר ופיתוח. התרופה Ceftobiprole נחשבת בחלק מהקלסיפיקציות כתרופה מדור חמישי, והיא בעלת מנגנון פעולה חזק כנגד חיידק הפסאודומונס.
צפלוספורינים מדור ראשון [עריכה]
טווח פעילות:
חיידקים גרם חיוביים:
- סטרפטוקוקים (Streptococcus)
- סטאפילוקוקים רגישים למתיצילין (MSSA)
קיימת עמידות גדולה כנגד פנאומוקוקים, ואנטרוקוקים.
חיידקים גרם שליליים:
- אשריכיאה קולי (Escherichia coli)
- קלבסיאלה (Klebsiella pneumoniae)
- פרוטאוס (Proteus)
קיימת עמידות כנגד חלק מהזנים של שלושת החיידקים האחרונים. דור ראשון אינו יעיל כנגד גרם שליליים כמו פסאודומונס, אנטרובקטר, סרטיה, ציטרובקטר, מורגנלה, סלמונלה ושיגלה. עמידות גבוהה של גרם שליליים שאינם ממקור מעי כמו המופילוס אינפלואנזה, מורקסלה קטרליס וניסריה.
דוגמאות לנציגי הדור הראשון:
- צפלוטין - הצפלוספורין הראשון שיוצר
- צפזולין (שם מסחרי בארץ צפזולין®. ניתן בהזרקה
- צפלקסין (שמות מסחריים בארץ צפורל®, צפוויט®). ניתן דרך הפה
שימושים קליניים לצפלוספורינים מהדור הראשון:
- דלקת דרכי השתן (טיפול בחירה אפשרי)
- זיהומי עור כגון צלוליטיס, אימפטיגו (טיפול בחירה)
- זהומים סיסטמים החשודים ממקור סטאפילוקוקוס זהוב רגיש למתיצילין
- דלקת גרון - לא טיפול הבחירה, אך יש מחקרים המראים עדיפות על פניצילין בחיסול סטרפטוקוקים בלוע
צפלוספורינים מדור שני [עריכה]
טווח פעילות:
חיידקים גרם חיוביים:
- סטאפילוקוקים (פחות מנציגי הדור הראשון)
- סטרפטוקוקים
- פנאומוקוקים (קיימת עמידות בחלק מהזנים)
לא יעילים כנגד אנטרוקוקים.
חיידקים גרם שליליים:
- אשריכיה קולי
- קלבסיאלה
- פרוטאוס
קיימת עמידות כנגד חלק מהזנים של שלושת החיידקים האחרונים אם כי פחות מאשר לדור הראשון. דור שני אינו יעיל כנגד גרם שליליים כמו פסאודומונס, אנטרובקטר, סרטיה, ציטרובקטר, מורגנלה, סלמונלה ושיגלה. עמידות גבוהה של גרם שליליים שאינם ממקור מעי כמו המופילוס אינפלואנזה, מורקסלה קטרליס וניסריה (Neisseria).
דוגמאות לנציגי הדור השני:
- צפורוקסים (שם מסחרי נפוץ בישראל זינצף®), ניתן דרך הוריד שלוש פעמים ביום
- צפורוקסים אקסטיל (שם מסחרי נפוץ בישראל זינאט®), ניתן בפה פעמיים ביום
- צפקלור (שם מסחרי נפוץ בישראל צקלור®), ניתן בפה
עמידות לצפלוספורין [עריכה]
תרופות אלו כוללות כאמור טבעת בטא לקטאם, אשר עלולה להינזק אל ידי האנזים בטא-לקטמאז (הקרוי כאן צפלוספורינאז)- ישנם חיידקים המייצרים אנזים זה והם עמידים בפני תרופות אלו. בנוסף לשני מנגנוני העמידות הקיימים בפניצילין (שינוי באתר הקישור או ייצור בתא לקטמזות), קיימים שני מנגנוני עמידות נוספים המאפיינים משפחה זו- האחד ESBL- בטא לקטמז המסוגל לפרק את כל התרופות מקבוצת הצפלוספורין, והשני- מנגנון עמידות כרומוזומלי הנקרא amp-C אשר מתבטא מספר ימים לאחר הטיפול.
התוויות טיפוליות [עריכה]
הטיפול בתרופות ממשפחת הצפלוספורין תלוי בין היתר בדור התרופה כאמור לעיל. בדומה לפניצילין, תרופות אלו משמשות לטיפול נגד חיידקים מסוג גראם חיוביים, אולם גם גראם שליליים, וכן טיפול במחלת העגבת ובמחלת ליים. בין היתר, התרופות האמורות משמשות כטיפול מניעתי (פרופילקסיס) מלבד טיפול בזיהום הנגרם על ידי החיידק עצמו.
תופעות לוואי [עריכה]
תופעות הלוואי של הצפלוספורינים הינן דומות לאלו של הפניצילין- תגובת רגישות יתר של המטופל. תופעות לוואי נוספות הינו דלקת ורידים (תרומבופלביטיס) כתוצאה מהזלפת התרופה לתוך הווריד, כאבי בטן ושלשולים, אורטיקריה והפרעה בתפקודי הכבד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
