צפע מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפע מצוי
Vipera palaestinae - D7-12-5116.JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: צפע
מין: צפע מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vipera palaestinae
תחום תפוצה
Daboia palaestinae distribution.png
צפע מצוי מכורבל

צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae[1] ) הוא נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. זהו הנחש הארסי הנפוץ ביותר בישראל, והאחראי העיקרי לרוב המכריע של מקרי ההכשה המתרחשים מעת לעת. הנחש הינו חיה שמורה ואין להרוג אותה גם כאשר היא נתפסת בשבי.

לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר (אצל הנקבות הזנב קצר יותר מאשר אצל הזכרים). אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים. צבע הגב צהבהב ועליו פס עקלתון כהה, המתמשך מקצה הזנב עד הראש הרחב שצורתו משולשת (פס זה יכול להראות לעתים גם כמעוינים מחוברים).

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארס הצפע המצוי הוא ארס המוטוקסי, והוא פוגע בכלי הדם ובמערכת הלימפה. הארס מסוכן מאוד לבני אדם, וגורם להמסה של רקמות, ולמעשה הוא משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא מהווה גם חלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את כל הרקמות הרכות בגוף למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הקורבן המת ולעכל אותו לאט וביסודיות. החלקים הבלתי עכילים כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי הוא נחש פעיל לילה, ואזורי מחייתו המובהקים הם החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (V. bornmuelleri), וכן לא באזורי המדבר, בהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו).

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים, קרפדות, ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לאכול גם גוזלים וציפורים. בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: מתחת לשיחים, סלעים או קפלי קרקע שונים.

הצפע המצוי והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל סוג הטרף שלו ואזור המחיה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך הבית (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר. הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון, בעצים מסתתר הצפע עד להגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג וקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות.

הכשה של צפע עלולה לגרום לכאב חזק מאוד באיבר המוכש. כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח הלם, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות. הטיפול המקובל היום להכשת הצפע כולל את הרגעת הנפגע, קיבוע הגף המוכשת (ממש כאילו מדובר בשבר, זאת על מנת להקטין ככל האפשר את התפשטות הארס בגוף), והשכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו (במהירות האפשרית) לבית החולים הקרוב, לקבלת נסיוב.

לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים.

הצפע המצוי הוא נחש מוגן והחזקתו באופן פרטי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים לצורכי מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה צפע בלטינית (Vipera) היא הלחם המילים vivus pario = התרבות חי.