צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפרדע ארגנטינאית רחבת-פה
Argentine Horned Frog (Ceratophrys ornata)1.JPG
צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דו-חיים
סדרה: חסרי זנב
משפחה: לפטודקטיליים
סוג: Ceratophrys
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ceratophrys ornata

צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה (שם מדעי: Ceratophrys ornata), ידועה גם כצפרדע הפקמן, היא מין ממשפחת הצפרדעיים, הנפוץ בעיקר ביערות הגשם של ארגנטינה, אורוגוואי וברזיל. בהיותה אכלנית כפייתית, היא תנסה לבלוע כל דבר שיתקרב לפיה הרחב, כגון חרקים, מכרסמים, לטאות וגם צפרדעים, אפילו אם גודל הטרף שלה יגרום לה לחנק.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבות גדלות עד לאורך של 16.5 ס"מ, ואילו הזכרים עד לאורך של 11.5 ס"מ. תוחלת החיים הממוצעת היא בין 6 ל-7 שנים, אם כי צפרדע זה יכולה לחיות עד ל-10 שנים בשבי ואף יותר. המאפיין הבולט ביותר שלה היא פיה הרחב, שתופס כמחצית מגודל גופה. צבעו עורה הנפוץ ביותר הוא ירוק בהיר עם פסים אדומים, וכן קיימים פרטים בעלי גוון ירוק כהה, גוון שחור ואף פרטים לבקנים. קשה לקבוע את מין הצפרדע לפני שהגיעה לבשלות מינית. הדימורפיזם הזוויגי בין המינים מתבטא בהבדלי גודל וכן שלזכרים צוואר בעל גוון כהה יותר.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפרדע פקמן לבקנית בעלת גוון צהוב בהיר

הצפרדע הארגנטינאית רחבת-הפה אינה רודפת אחר הטרף שלה אלא עומדת ללא תנועה ומחכה לטרף שיתקרב אליה. היא תנסה לאכול כל דבר שיכול להיכנס לפיה, וגם דברים הגדולים ממנה. בטבע, התפריט העיקרי של צפרדע זה כולל מכרסמים כגון עכברים, זוחלים קטנים וכן עכבישים וחרקים כגון ארבה.

הצפרדע ידועה כבעלת תיאבון פראי. היא תנסה לאכול טרף אפילו בגודל שלה. במקרה של איום על ידי בעל חיים גדול יותר, הצפרדע תיתן נשיכה חזקה לחיה המאיימת, שכן יש לה בליטות דמוי-שן בלסת התחתונה והעליונה. לעתים היא אף תסתער קדימה לעבר בעל החיים המאיים, ללא קשר לגודלו או לחוזקו של המאיים. יש המגדלים את הצפרדע כחיית מחמד, ומאכילים אותה בחרקי ארבה בוגרים, צרצרים חומים ושחורים ועכברים. ישנם פרטים שניזונים גם מדגים. מחקרים הראו שאם צפרדע זה תאכל רק עכברים ומכרסמים אחרים היא תתחיל לצבור שומן והדבר יוביל לעיוורון ולמוות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבת הצפרדע מטילה כמעט 2,000 ביצים במים ותוך כשבועיים הם נהפכים לראשנים.

גידול כחיית מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית חיות המחמד, הצפרדע מוכרת כצפרדע "פקמן". מין זה מאריך ימים בהשוואה למיני צפרדעים אחרים וקל לטפל בו. לצפרדע הארגנטינאית רחבת-הפה דרישות פשוטות כחיית מחמד. מיכל בגודל של לפחות 37 ליטרים יספיק לגידולה. מכיוון שצפרדע זו חלשה בשחייה ומעבירה את רוב זמנה תחת אדמה ורקב עלים בטבע, המים היחידים שצריכים להיכנס למיכל הם מים בקערה שטוחה שהצפרדע לא תוכל לטבוע בה. את שאר המיכל יש למלא בטחב, סיבי קוקוס או בחומר דומה בגובה מספיק על מנת שהצפרדע תוכל להסתתר תחתיו. יש לוודא שלמיכל לא ייכנסו אבנים קטנות או חצץ, שהצפרדע תוכל בטעות לבלוע אותם ולסבול מחסימה בבטנה.

מומלץ לגדל צפרדע אחת במיכל משלה כדי למנוע קניבליזם. החום במיכל צריך לעמוד על 26 עד 28 מעלות צלזיוס, והלחות צריכה להיות בין 60 ל-70 אחוז. ניתן להשתמש בפד חימום כדי לווסת את החום, ויש להניחו על אחת מפאות המיכל ולא מתחתיו כדי למנוע התחממות של הצפרדע כאשר היא מסתתרת. יש להיעזר במדחום ובמד-לחות כדי להעריך את הטמפרטורה ואת הלחות. טפטוף יומי של מים מזוקקים למיכל יכול לעזור על מנת להשיג את הלחות הרצויה. אין לטפטף מים מזוקקים על הצפרדע עצמה, ניתן לשטוף אותה מעט במי ברז שעברו חיטוי עם כלור.

ניתן להאכיל צפרדעים צעירים ב-3 עד 4 צרצרים קטנים מכוסים בוויטמין או בסידן כל יום שני. עדיף להאכיל את הצפרדע בצרצרים מפני שהם עשירים בחלבונים. צפרדעים בוגרות ניתן להאכיל בצרצרים גדולים, תיקנים או בתולעים 3 פעמים בשבוע. יש לאבק בתוספים גם את מזונם של הצפרדעים הבוגרות אחת לשבוע. ניתן להאכיל את הצפרדע בעכבר פעם עד פעמיים בחודש, אך לא כמזון קבוע. לצפרדעים קשה לעכל רקמות של יונקים, וכן השומן הרב שבעכברים יכול לגרום למחלה בכבד.