צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצפרדע ארגנטינאית רחבת-פה
צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכוןנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: דו-חיים
סדרה: חסרי זנב
משפחה: קרפדות מקרינות
סוג: קרפדה מקרינה
מין: צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה
שם מדעי
Ceratophrys ornata
בל, 1843
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה (שם מדעי: Ceratophrys ornata), ידועה גם כצפרדע הפקמן, היא מין ממשפחת הלפטודקטיליים, הנפוץ בעיקר ביערות הגשם של ארגנטינה, אורוגוואי וברזיל. בהיותה אכלנית כפייתית, היא תנסה לבלוע כל דבר שיתקרב לפיה הרחב, כגון חרקים, מכרסמים, לטאות וגם צפרדעים, אפילו אם גודל הטרף שלה יגרום לה לחנק.

צפרדע זו נחשבת לחלק ממשפת הלפטודקטיליים, אך ע"פ כמה חלוקות היא שייכת למשפחה של קרפדות מקרינות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבות גדלות עד לאורך של 16.5 ס"מ, ואילו הזכרים עד לאורך של 11.5 ס"מ. תוחלת החיים הממוצעת היא בין שש לשבע שנים, אם כי צפרדע זו יכולה לחיות עד לעשר שנים בשבי ואף יותר. המאפיין הבולט ביותר שלה היא פיה הרחב, שתופס כמחצית מגודל גופה. צבעו עורה הנפוץ ביותר הוא ירוק בהיר עם פסים אדומים, וכן קיימים פרטים בעלי גוון ירוק כהה, גוון שחור ואף פרטים לבקנים. קשה לקבוע את מין הצפרדע לפני שהגיעה לבשלות מינית. הדימורפיזם הזוויגי בין המינים מתבטא בהבדלי גודל וכן שלזכרים צוואר בעל גוון כהה יותר.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפרדע פקמן לבקנית בעלת גוון צהוב בהיר

הצפרדע הארגנטינאית רחבת-הפה אינה רודפת אחר הטרף שלה אלא עומדת ללא תנועה ומחכה לטרף שיתקרב אליה. היא תנסה לאכול כל דבר שיכול להיכנס לפיה, וגם דברים הגדולים ממנה. בטבע, התפריט העיקרי של צפרדע זה כולל מכרסמים כגון עכברים, זוחלים קטנים וכן עכבישים וחרקים כגון ארבה.

הצפרדע ידועה כבעלת תיאבון פראי. היא תנסה לאכול טרף אפילו בגודל שלה. במקרה של איום על ידי בעל חיים גדול יותר, הצפרדע תיתן נשיכה חזקה לחיה המאיימת, שכן יש לה בליטות דמוי-שן בלסת התחתונה והעליונה. לעיתים היא אף תסתער קדימה לעבר בעל החיים המאיים, ללא קשר לגודלו או לחוזקו של המאיים. יש המגדלים את הצפרדע כחיית מחמד, ומאכילים אותה בחרקי ארבה בוגרים, צרצרים חומים ושחורים ועכברים. ישנם פרטים שניזונים גם מדגים. מחקרים הראו שאם צפרדע זו תאכל רק עכברים ומכרסמים אחרים היא תתחיל לצבור שומן והדבר יוביל לעיוורון ולמוות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבת הצפרדע מטילה כ-2,000 ביצים במים, שהופכים ללראשנים לאחר כשבועיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צפרדע ארגנטינאית רחבת-פה באתר הרשימה האדומה של IUCN